ב"ה, י"ז כסלו, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
התלמידה דורית תחי' וולמן
ניו-היוון
ברכה ושלום!
במענה לשאלתה בפירוש רש"י בפ' בראשית שלמדה –
ולכל לראש נהניתי לראות שלומדת בשקידה ובעיון, ורוצה להבין מה שלומדת בתכלית ההבנה. ובודאי משפיעה בכיוון זה גם בביתה וגם בכתתה, ובכלל זה בההנהגה טובה וקיום המצוות בפרט, והרי
אמרו
חכמינו ז"ל אין דבר העומד בפני הרצון.
ובתוכן שאלתה, אף שבודאי יכולה לברר ספקותי' אצל המורה שלה, ובפרט אשר בעל-פה, פנים אל פנים, נקל הדבר יותר מאשר בכתב, אבל כיון שכבר כתבה וגרמה לי קורת רוח, אענה לה על כל פנים בקיצור, ותדבר בפרטיות עד"ז עם המורה שלה לבאר לה ככל הדרוש.
השאלה:
על הפסוק
ויתהלך חנוך את האלקים וגו' אומר רש"י "צדיק הי' וקל בדעתו להרשיע לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו" ושאלתה, כיון שלקח אותו אלקים לפני שיחטא הרי לקח ממנו הבחירה החפשית בין יצר הרע ויצר הטוב. ושנית, למה דוקא את חנוך ולא אחרים. ושלישית, איך מתאים מה ששמעה מהמורה שלה
שחנוך
נעשה אחר כך למלאך עם פירוש רש"י שהי' קל בדעתו.
והמענה
– לאחרי הקדמה תחילה, שבכלל בכל עניני התורה יש כמה וכמה פירושים, והמובא כאן הוא רק אחד מהם:
האדם הוא גוף ונשמה, ויש חילוק גדול שלא בערך בין הנשמה והגוף ונפש הקשורה בגוף היא נפש הבהמית. שאצל חנוך היתה נשמה גדולה ביותר, ובפרט שחי בדורות ראשונים שבין אדם עד נח, שהיו מושחתים כידוע, ורק יחידי סגולה ביותר יכלו לילך נגד כל הדור ההוא.
ועוד
להוסיף, שהי' זה לפני מתן תורה, שאז בכלל הי' העולם במצב מגושם ולא בקל נתקבלו ענינים רוחניים ועניני אלקות, מה שאין כן לאחר מתן תורה שאז נעשה שינוי בכל העולם.
והנה, כל זמן שחנוך חי בעולם הזה עמד ולחם בכל הנסיונות
בכל
כח שלו כי הי' צדיק, לכן על ידי צדקתו – זכה לשכר מיוחד זה שלא יהי' צריך לעמוד בנסיון שלא הי' לפי כוחותיו אפילו של חנוך, מאחר שמצד העולם ומצד הגוף – היו נסיונות שלא בערך, ולכן זכה ולקח אותו אלקים.
ובזה מתורצות כל השלשת קושיות האמורות.
כיון שעומדים אנו בין ימי הגאולה של י' כסלו (גאולת אדמו"ר האמצעי) וי"ט כסלו (גאולת אדמו"ר הזקן), בטח יודעת פרשת הימים האלה, ובודאי שמעה מהמורה שלה שהכוונה בזכירת הימים האלה היא
שהזכרון יביא לידי מעשה ברוח בעלי הגאולה, ויהי רצון שיהי' באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור
כהוראת
ימי חנוכה הממשמשים ובאים.
בברכה,
מ. שניאורסאהן
B"H, 17 Kislev, 5728.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
The student Dorit tichyeh Wohlman New Haven. Blessings and greetings!
In response to your question regarding Rashi's commentary on Parshas Bereishis that you studied – first of all, I was pleased to see that you are learning diligently and with depth, and that you wish to truly understand what you study. Certainly you also influence your home and your class in this direction, including good conduct and especially the observance of mitzvos. As our Sages say: "There is nothing that stands in the way of will."
Regarding your question: Although you can certainly clarify your doubts with your teacher—especially since it is easier to do so orally, face to face, than in writing—since you already wrote and brought me pleasure, I will answer briefly. You should still discuss the details further with your teacher for full clarification.
Your question: On the verse "Vayis'halech Chanoch es haElokim..." (And Chanoch walked with G‑d...), Rashi says he was a tzaddik but easily swayed to do wrong; therefore Hashem hurriedly removed him from the world before his time. Your questions are: Since G‑d took him before he sinned, didn't this remove his free choice between the good and evil inclinations? Second: Why specifically Chanoch and not others? Third: How does what she heard from her teacher—that Chanoch later became an angel—fit with Rashi's explanation that he was easily swayed?
The answer—after a brief introduction that in all Torah matters there are many explanations; what is brought here is just one: A person is body and soul; there is a vast difference between soul and body. The soul attached to the body is called the animal soul. Chanoch had a very great soul—especially as he lived among the early generations between Adam and Noach who were corrupt as is known; only rare individuals could go against their generation. Additionally, this was before Matan Torah when the world was generally coarse and spiritual matters were not easily accepted—unlike after Matan Torah when everything changed.
As long as Chanoch lived in this world he stood up to all tests with all his strength because he was a tzaddik. Therefore, through his righteousness he merited a special reward—not having to face a test beyond even his own abilities (even those of Chanoch), since both from the world around him and from his own body there were challenges beyond measure. Therefore he merited that "Elokim took him."
This answers all three of your questions above.
Since we are now between the days of redemption of Yud Kislev (the liberation of the Mitteler Rebbe) and Tes Kislev (the liberation of the Alter Rebbe), you surely know about these days' stories—and have heard from your teacher that remembering these days should lead to action in the spirit of those redeemed leaders. May it be G‑d's will that this be done increasingly—as taught by the approaching days of Chanukah.
Summary
The Rebbe teaches that even when G‑d intervenes in someone's life due to unique circumstances—as with Chanoch—the principle of free choice remains central until then; such interventions are rare rewards for exceptional righteousness amid overwhelming challenges. We should apply lessons from our special days into practical growth.