ב"ה, ל' תשרי, תשכ"ה
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מיום השני, בו כותב אודות הבחורה תחי' אשר נפגשה עם א"י וכו' ולאחרי רוב הדבורים ואריכות זמן, אומר הא"י שרוצה להתגייר כדרוש ומוכן לקבל עליו עול מצות וכו' וכו', ומסופק איך יהי' היחס להצעה האמורה, כיון שתחלת הענין בא ע"י ההיכירות עם הבחורה האמורה וכו'.
והנה בכלל אין עניני לפסוק דינים, והרי כו"כ הראוים לשמם לזה בעיר רבתי כנויארק, ובכ"ז כיון שכבר כתב, ובתור הצעת סברא, ולא פסק דין, אבוא בשורות דלהלן.
כנראה ממכתב כת"ר השייכות שבין הנ"ל חזקה ביותר ומי יודע וכו', ולאידך גיסא אפילו בנוגע לגירות שאין בה כל פקפוק, ידוע מאמר חז"ל אודות סורם וכו', ובכהאמור בודאי יש מקום גם לשאלת פגם המשפחה וכו'.
ולכאורה המוצא הכי ישר בהאמור הוא, להציע להא"י, כיון שלדבריו - כוונתו גירות לשמה, ובודאי גם הוא מודה שאי אפשר לשער מראש עול המצות בחיי היום יום עד שמנסים זה בפועל, ובפרט שגם הוא מודה שתחלת הסיבה היתה שלא לשמה, ובמילא משוחד הוא בההשערה אודות עצמו שיקיים כל האמור בפועל,
לכן העצה הכי ישרה, שההתחלה תהי' הנהגתו בחיי היום יומים עפ"י השו"ע משך זמן חשוב, ושבמשך זמן זה לא יבלבלו זא"ז (הוא והבחורה) ע"י פגישות וכו', ומה טוב שלא יהיו בעיר אחת, ולאחרי נסיון האמור יוכל להחליט בעצמו, האם באמת יחי' חיים כדת משה וישראל או וכו',
ומה טוב שבינתים ישתדלו שהבחורה תסע לאה"ק ת"ו וכיו"ב, וההסברה כאמור בכדי שכל אחד מהם ישער בעצמו אמיתת כוונתו בהאמור.
כבקשת כת"ר נשלח המכתב מבלי לחכות על התור.
בכבוד ובברכה.
א"י: אינו יהודי.
מאמר חז"ל: בבא מציעא נט, ב.
B"H, 30 Tishrei, 5725. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from Monday, in which you write about the young woman who met with a non-Jew (A.Y.), and after much discussion and a lengthy period, the A.Y. says he wants to convert properly and is ready to accept upon himself the yoke of mitzvos, etc., etc., and you are unsure how to relate to this proposal since the whole matter began through his acquaintance with the aforementioned young woman, etc.
In general, it is not my role to rule on halachic matters; there are many qualified for this in a large city like New York. Nevertheless, since you have already written, and as a suggestion—not a halachic ruling—I will share the following lines.
It seems from your letter that the connection between them is very strong—who knows, etc.—but on the other hand, even regarding conversions without any doubt, it is well known what our Sages said about ulterior motives (see Bava Metzia 59b), and certainly here there is also room for concern about family blemish, etc.
Seemingly, the most straightforward solution is to suggest to the A.Y. that since he claims his intention is for conversion for its own sake—and surely he agrees that it is impossible to estimate in advance what accepting mitzvos in daily life entails until one actually tries it out—especially since he admits that the initial cause was not for its own sake and therefore he is biased in estimating whether he will fulfill all this in practice—the best advice is that he should begin living daily life according to Shulchan Aruch for a significant period of time. During this period, they (he and the young woman) should not meet or disturb each other; ideally they should not even be in the same city. After this trial period, he can decide for himself whether he will truly live according to Torah and mitzvos or not. It would be good if meanwhile efforts are made for the young woman to travel to Eretz Yisrael or something similar. This approach allows each of them to honestly assess their true intentions regarding this matter.
As you requested, this letter is being sent without waiting for its turn.
Summary
The Rebbe advises careful consideration when conversion arises from personal relationships: a trial period of Torah observance without contact helps clarify true intentions before making life-changing decisions.