ב"ה, כ"ה כסלו, תשכ"ד
ברוקלין
הוו"ח אי"א נו"נ בעל מדות ורב פעלים הרב חיים יעקב שי'
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ט כסלו יום בשורה ויום גאולה עם המצורף אליו.
ות"ח על הקורת רוח שגרם עי"ז בבשו"ט מהתפתחות הענינים בבי"ס למורות וכו', ובודאי לדכוותי' למותר להעיר ע"ד המבואר בכמה מספרי חסידות, שכל הצלחה דכגון זה מרחיבה הצנור להצלחה גדולה יותר, מתאים לציווי חז"ל להעלות בקדש, ואשר ציווי תורתנו הק' הרי זה גם נתינת כח, וק"ל.
והרי זה ג"כ הוראת ימי חנוכה אלו שמוסיף באור מיום ליום מבלי להתחשב אשר שקעה החמה בחוץ, ואדרבה משתשקע החמה מתחדש הציווי להוסיף באור, נר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה.
ועוד נקודה בהאמור מיוסד על סיפור חז"ל, שהלוחמים בישראל לא השמידו השמנים אלא טמאו השמנים שבהיכל ז.א. אשר הסכנה הגדולה היא להאיר אור של שמן טמא גדולה יותר מהענין דהעדר אור, והמוסר השכל הלא מובן הוא.
בברכת הצלחה בחינוך על טהרת הקדש ולחנוכה שמח ולבשו"ט בכל האמור ובכבוד.
הרב חיים יעקב שי': שלמע, יער.
לציווי חז"ל: ברכות כח, א. וש"נ.
ציווי תורתנו: ראה גם לעיל אגרת ח'תשד, ובהנסמן בהערות שם.
סיפור חז"ל: שבת כא, ב. וראה סה"מ תש"א ע' 59 ואילך. סה"מ מלוקט ח"ב ע' יח ואילך. וש"נ. לקמן אגרת ח'תשכה. ח'תשלז. ח'תתקכא.