ב"ה, כ"ו טבת, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
זה זמן רב ביותר שאין ממנו כל מכתבים וידיעות, ויהי רצון שיהי' זה סימן טוב שהכל בסדר ובשלימות, ויהי רצון שכן יהי' גם בהענין אודותו באתי לקמן, והוא:
הגיעתני שמועה מוזרה ביותר וביותר, אבל כיון שמקורה מאנשים כשרים לעדות ויותר משנים, מחויב הנני לברר הענין, ולעשות מה בזה.
תוכן השמועה היא, שכאשר פלוני אומר שיעור ברבים באיזה שיהי' ענין בנגלה או בחסידות, הרי כת"ר מתערב בפומבי, דוקא בקושיות ופירכות ורמינהו וסתירות וכו' וכו'. וקרה הדבר לא פעם ושתים ובאקראי, אלא שנעשה הענין לדוקא ולסדר קבוע.
באם הענין של השמועה, ח"ו נכון הוא, מובנת הפליאה מהולה בצער, שהרי זהו דין מפורש בתורה בהנוגע לגודל הזהירות דהלבנת פני חבירו ברבים בנגלה דתורה, ועוד מודגש הדבר ביותר וביותר ע"פ הוראת תורת החסידות, בענין דאהבת ישראל, ושכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, מתחיל מתניא קדישא ועד לוהחלצו וגו' נקמת ה' במדין וגו'.
לימוד זכות (קלוש יותר מדי) יש להביא, שהכוונה היא לברר דין תורה לאמיתתה, שאי אפשר לסבול ח"ו סילוף באיזו נקודה ופרט שיהי'. אבל הרי זה אין מובן כלל, למה זה נעשה הדבר דוקא ברבים (שאז יש כאילו זמורת זר - שיבחנו הנאספים מי הוא היודע ובקי כביכול. משא"כ כשיהי' ביחידות, שאין שם אלא הקב"ה שיבחין וישער שבח זה שמצא הקושיא)...
ואם אזכה, הרי יפעלו דברי האמורים, עד שאלו, שהפריעו בהנ"ל מאיזה טעמים שיהיו, הנה מכאן ולהבא, יסייעו בכפלים, וע"ד המבואר באגרת התשובה לרבנו הזקן סוף פרק ט': הי' (צ"ל) רגיל לקרות דף אחד יקרא שני דפים כו'.
בברכה לבשו"ט באמת בכל הנ"ל,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
א. קווינט
מזכיר
B"H, 26 Teves, 5720, Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
It has been a very long time since I have received any letters or news from you. May it be G‑d's will that this is a good sign that everything is in order and complete, and may it be so as well regarding the matter about which I am writing below, namely:
A very strange report has reached me, but since its source is from people who are valid witnesses—more than two—I am obligated to clarify the matter and take action accordingly. The content of the report is that whenever someone gives a public shiur on any topic in Nigleh or Chassidus, you publicly interject specifically with questions, contradictions, 'Raminhu', inconsistencies, etc., etc. This has not happened just once or twice by chance but has become a regular pattern.
If this report is, G‑d forbid, true, it is understandable why this is astonishing and causes pain. For this is an explicit halachah in Torah regarding the great caution required not to embarrass one's fellow publicly in matters of Torah. This is even more emphasized according to the teachings of Chassidus regarding Ahavas Yisrael—that all are aligned and have one Father—beginning from Tanya Kadisha through 'VeHeichaltzu' (regarding G‑d's vengeance against Midian), etc.
One could attempt to justify (though it is a very weak justification) that your intention is to clarify Torah law truthfully and that you cannot tolerate any distortion in any detail whatsoever. But even so, it remains unclear why this must be done specifically in public (where it appears as if those gathered are evaluating who among them knows more or is more expert). If it were done privately—where only Hashem would know and assess this merit found in raising a question—it would be different.
If I merit it, my words here will have an effect so that even those who previously disrupted as described above for whatever reasons will henceforth assist doubly—as explained in Iggeres HaTeshuvah by Rabbeinu HaZaken at the end of chapter 9: If one was accustomed to reading one page, he should now read two pages, etc.
With blessings for truly good news in all the above,
In the name of the Rebbe Shlita,
A. Kuint
Secretary
Summary
This letter teaches that correcting others should be done with sensitivity and privacy to avoid embarrassment. Upholding Ahavas Yisrael takes precedence over displaying knowledge publicly; true growth comes from helping others with respect and humility.