ב"ה, כ"ז טבת, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מכ"ב טבת, בו כותב אודות המיחוש שלו, גמגום בדבור, ואשר כבר שאל דעת רופא ולא הועיל לו.
ולפלא קצת הדבר, שהרי רופאים מומחים במקצוע זה יש להם כמה דרכים ואופני טפול, ובטח ימצאו גם המתאים בשבילו.
ועלי להוסיף ועיקר הוא, אשר בכלל תלוי הוא במדה חשובה עכ"פ בבטחון עצמו ובמצב העצבים, שלכן העצה היעוצה בכ"א אפילו כשעושים איזה טפולים, שיתחזק האדם במדת הבטחון, שהיא יסוד אמונתנו, בטחון בהשם יתברך שהוא בורא עולם ומנהיגו ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחד ועצם הטוב הוא, שמזה מובן בלשון נעים זמירות ישראל, ה' לי לא אירא, שזהו שולל הבושת מפני בני אדם שבסביבם נמצא, ותקוה חזקה אשר השי"ת ינחהו בטוב לפניו, וככל שיוחקק עוד בהבנתו שעומד לפני ממה"מ הקב"ה, יתמעט החשש, מה יאמרו העומדים אצלו על אופן דבורו, ויוטב הדבור בדרך ממילא, ובפרט ביחד עם הטפול.
כן להוסיף שעוד נקודה בהאמור, והוא שכשבא לתיבה וחושש שלא יוכל לבטאה בסדר, לא ילחם עם עצמו לבטא תיבה זו דוקא כי אם יחליפנה בביטוי אחר וכיו"ב.
ומאחר שלכל דבר צריכים לסייעתא דשמיא, מובן שעליו להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד התורה והידור בקיום מצותי', ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
בברכה לבשו"ט בכל האמור,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
נ.ב.
בטח מפריש לצדקה פרוטות אחדות בכל יום חול קודם תפלת הבקר, וכן שומר על השיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - לאמר אותו בכל יום גם בש"ק ויום טוב לאחרי תפלת הבקר.
תלוי הוא... בבטחון עצמו: ראה גם לעיל חי"ד אגרת ה'לח. חט"ו ה'תיד. חי"ח ו'תקכד.
ו'תקצד. לקמן ז'רצט.
B"H, 27 Tevet, 5720. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 22nd of Tevet, in which you write about your ailment—stuttering in speech—and that you have already consulted a doctor but it did not help.
It is somewhat surprising, for there are expert doctors in this field who have various methods and treatments, and surely they will also find one suitable for you.
I must add that the main point is that generally this depends to an important degree on self-confidence and the state of one's nerves. Therefore, the recommended advice—even when undergoing some treatments—is for a person to strengthen himself in the trait of bitachon (trust), which is the foundation of our faith: trust in Hashem Yisbarach, Who is the Creator of the world and its Guide, Who watches over every individual with individual Divine Providence and is inherently good. This is understood from the pleasant words of Israel's sweet singer: 'Hashem Li Lo Ira' ("G‑d is with me; I will not fear"), which negates embarrassment before those around him. There is strong hope that Hashem will guide him for good before Him. The more one engraves in his understanding that he stands before Melech Malchei HaMelachim Hakadosh Baruch Hu (the King of kings, the Holy One blessed be He), the less he will worry about what those standing near him might say about his manner of speech, and his speech will improve naturally—especially together with treatment.
Additionally, another point: when coming to a word and fearing he cannot pronounce it properly, he should not fight with himself to say specifically that word; rather, he should substitute it with another expression or similar alternative.
Since everything requires Heavenly assistance, it follows that he should increase diligence and persistence in Torah study and enhance fulfillment of its mitzvos with beauty—for nothing stands in the way of willpower.
Blessings for good news in all the above,
In the name of His Honor, my master and teacher the Rebbe shlita,
Secretary
P.S. Surely you set aside a few coins for tzedakah every weekday before morning prayers, and you also keep up with reciting your daily portion of Tehillim as divided according to the days of the month—even on Shabbos and Yom Tov after morning prayers.
Summary
The Rebbe teaches that overcoming challenges like speech difficulties involves both practical efforts—such as seeking expert help—and inner work on self-confidence and trust in Hashem. Strengthening Torah study and mitzvah observance brings added blessing to these efforts.