ב"ה, כ"ה אדר, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ב אדר, ות"ח על כתבו ר"פ מהתועדות דחג הפורים, ולפלא אשר בהתועדות זו השתתפו רק ג' בחורים תלמידי הישיבה, אף שבכלל בעניני פורים כמה הגבלות וזהירות בטלות הן, והאומנם כ"כ גדול מורא בשר ודם? ויהי רצון אשר מתוך בריאות הנכונה גם בהרגשו הוא (כי באמת כמו שאמרתי לו בריא הוא, אבל גם הרגש בלתי נכון גם ממנו צריך להפטר ולשללו).
יעשה כל התלוי בריבוי גבולו גם מתוך תלמידים האמורים וחברא חברא אית לי', והרי שמן שהוא פנימיות התורה מפעפע בכל מקום, וק"ל.
בברכה לבשו"ט.
The Rebbe writes that he is confirming receipt of the letter dated the 22nd of Adar, and thanks him for sending the headlines of the Purim farbrengen. The Rebbe then expresses his surprise that during this farbrengen only three bochurim, students of the yeshiva, participated. Even though, generally speaking, when it comes to matters of Purim, there are many relaxations and things are more open—on Purim one lets loose, goes out, and even the students participate more freely—why then were there only three participants?
And I know that even today, as we are reading this letter now, there are places where there are strong restrictions. For example, in some of the Litvish yeshivos, specifically in Gateshead in London, which is a very stronghold of Litvish yeshivos, the rabbi issued a very firm warning that no one should participate in a Chabad celebration or anything similar. But the Rebbe questions this and asks, is the fear of people so great that it results in only two or three students participating? Only three students?
The Rebbe then blesses him that he should be in good health, and that he should feel good health as well. The Rebbe says that he has already told him that in truth he is healthy. However, if he has an incorrect feeling that he is not well, that too must be removed and negated. In other words, the Rebbe is telling him that he should feel well and healthy, even according to his own perception. In reality he is well, and there is nothing to worry about. But if the feeling of not being well troubles him, then that itself must be addressed, and he should begin to feel that he is well.
The Rebbe continues and says that he should do whatever he can to expand his influence also among those students. There is a concept of “chavera chavera is lei,” that one friend tells another friend. When something is conveyed to one person, it spreads from one to the next. These students should pass the message on to their friends.
The Rebbe adds that we are speaking about “oil,” because the inner dimension of Torah is compared to oil, and oil spreads and rises everywhere. This concept is understood.
The Rebbe concludes by giving a blessing for good news.
So the Rebbe expresses appreciation for the report of the farbrengen, but is surprised that there were so few participants. He questions why there should be fear, especially on Purim when there are fewer limitations. He blesses him that he should be able to increase participation. And the Rebbe emphasizes that the inner part of Torah is like oil, which spreads everywhere. The Rebbe concludes with a blessing for good news.
אגרות קודש של הרבי. ברוך השם, כ״ה באדר תשי״ח, ברוקלין. שלום וברכה.
הרבי כותב שהוא מאשר את קבלת המכתב מיום כ״ב באדר, ומודה לו על ששלח את ראשי הדברים מההתוועדות של פורים. הרבי מביע את פליאתו על כך שבאותה התוועדות השתתפו רק שלושה בחורים, תלמידי ישיבה. הרי בדרך כלל בענייני פורים יש הקלות מסוימות, הדברים פתוחים יותר—בפורים יוצאים, מתרחבים, וגם התלמידים משתתפים יותר בחופשיות—ומדוע היו רק שלושה משתתפים?
ואני יודע שגם בזמננו, כאשר אנו לומדים את המכתב הזה, יש מקומות שבהם יש הגבלות חזקות. למשל, בישיבות ליטאיות מסוימות, כמו בגייטסהד בלונדון, שהיא מקום חזק של ישיבות ליטאיות, יצאה הוראה חמורה שלא להשתתף באירועים של חב״ד וכדומה. אך הרבי שואל על כך—האם הפחד מבני אדם הוא כל כך גדול עד שבסופו של דבר יש רק שניים או שלושה בחורים המשתתפים? רק שלושה?
הרבי מברך אותו שיהיה בבריאות טובה, ושגם ירגיש בריא. הרבי אומר שכבר אמר לו שהאמת היא שהוא בריא. אבל אם יש לו הרגשה שאינו בריא, גם את ההרגשה הזאת צריך לבטל ולהסיר. כלומר, הרבי אומר לו שעליו להרגיש טוב ובריא גם לפי תחושתו האישית. באמת הוא בריא ואין מה לדאוג. אבל אם ההרגשה שאינו בריא מטרידה אותו, עליו לפעול שגם הרגשה זו תשתנה, ולהתחיל להרגיש שהוא בריא.
הרבי ממשיך ואומר שעליו לעשות כל שביכולתו להרחיב את ההשפעה שלו גם בין אותם תלמידים. יש מושג של "חברא חברא אית ליה"—חבר מביא חבר. כאשר מוסרים דבר לאדם אחד, הוא עובר מאחד לשני וכן הלאה. התלמידים הללו צריכים להעביר את הדברים לחבריהם.
הרבי מוסיף שאנו מדברים על "שמן", משום שפנימיות התורה נמשלה לשמן, והשמן מתפשט ועולה בכל מקום. זהו עניין מובן.
הרבי מסיים בברכה לבשורות טובות.
אם כן, הרבי מביע שביעות רצון מהדיווח על ההתוועדות, אך מתפלא על מיעוט המשתתפים. הוא שואל מדוע יש פחד, ובמיוחד בפורים שבו יש פחות הגבלות. הוא מברך אותו שיצליח להגדיל את מספר המשתתפים, ומדגיש שפנימיות התורה היא כמו שמן שמתפשט בכל מקום. הרבי מסיים בברכה לבשורות טובות.