6139 – No Conditions in Serving Hashem

Holy Letters of the Rebbe, Volume 16, letter number 6,139. Baruch Hashem, the 25th of Adar, 5718, Brooklyn. Shalom u’vracha.

The Rebbe writes that he is responding to the letter dated the 22nd of Adar. The Rebbe explains that whenever one asks for a blessing, it is necessary to provide the Jewish names and the mother’s Jewish names of those for whom the blessing is being requested, so that they may be mentioned in prayer at the holy tzion, at the resting place. This is the customary way of praying for someone, using their name together with their mother’s name.

The Rebbe therefore writes that when the writer will provide the Jewish names and the mother’s names of those mentioned in his letter, they will be mentioned at the holy tzion of his father-in-law, the Rebbe, with all the proper titles. Each one will be mentioned for whatever they need, especially the “gross mutter,” which likely refers to the grandmother, for an improvement in health.

The Rebbe then continues that one should not make conditions with the Blessed Hashem, saying that first Hashem should make one happy or give success in a certain matter, and only afterward one will become religious. This is making a condition with Hashem—that if He does what one wants, then one will become frum. Being frum, being religious, means to observe Torah and mitzvos.

The Rebbe explains that when one fulfills Torah and mitzvos, one is not doing a favor to Hashem. Rather, one is doing a favor to oneself. Being religious is not for Hashem’s benefit, but for one’s own benefit and for the benefit of one’s family, both physically and spiritually.

Therefore, there is no place to say that one will not accept Hashem’s blessings unless He first grants another favor. One cannot say that one will only be religious if Hashem fulfills a condition. Observing Torah and mitzvos is itself entirely for one’s own good.

The Rebbe expresses hope that the writer will be able to explain this to those he mentioned in his letter, and especially to himself. Since he is a student in a yeshiva, he should study with greater diligence and devotion, and fulfill the mitzvos in the most complete way. Through this, Hashem will accept his requests and fulfill them in an even greater measure.

The Rebbe emphasizes that this message applies to everyone, but especially to him, as a yeshiva student, that he should improve, not make conditions with Hashem, and strengthen himself in Torah study and mitzvah observance.

The Rebbe adds that surely he is aware of the established practice to recite the daily portion of Tehillim, as it is divided according to the days of the month, every day in the morning after davening. In any case, he should make sure to observe this from now on.

The Rebbe concludes with a blessing, in the name of the Rebbe, conveyed through the Rebbe’s secretary.

So the Rebbe first tells him to provide the names and the mother’s names, especially for the grandmother for improvement of health. But one should not make any conditions with Hashem. The Rebbe explains that by keeping Torah and mitzvos, one is not doing anyone a favor; it is for one’s own physical and spiritual benefit. Therefore, one cannot say that one will only observe if Hashem grants something else. This is all for the person himself.

The Rebbe stresses especially that since he is a yeshiva student, he should improve, study Torah diligently, and perform mitzvos in the proper way. The Rebbe also suggests that he should recite the daily portion of Tehillim each morning.

You know, like the story goes about someone who had a very important meeting in Manhattan but could not find a place to park. It was extremely important. He made a silent prayer and said, “Hashem, if You just give me a parking spot, I will start putting on tefillin every day.” Before he even finished his prayer, a car pulled out and gave him a parking spot. He said, “Never mind, God, I already have a parking spot.”

אגרות קודש של הרבי, חלק ט״ז, אגרת מספר 6139. ברוך השם, כ״ה באדר תשי״ח, ברוקלין. שלום וברכה.

הרבי כותב שהוא משיב על המכתב מיום כ״ב באדר. הרבי מסביר שכאשר מבקשים ברכה, יש צורך למסור את השמות היהודיים ואת שם האם היהודי של האנשים עבורם מבקשים את הברכה, כדי להזכירם בתפילה על הציון הקדוש, מקום מנוחתו של הרבי. כך נהוג להתפלל על אדם, בשמו ובשם אמו.

לכן הרבי כותב שכאשר ימסור את השמות היהודיים ושמות האמהות של האנשים שהוזכרו במכתב, יזכירו אותם על הציון הקדוש של כ״ק אדמו״ר, חותנו של הרבי, עם כל התארים. כל אחד יוזכר לפי צרכיו, ובמיוחד ה״גרוס מוטער״, שהיא כנראה הסבתא, לבריאות טובה יותר.

הרבי ממשיך שאין לעשות תנאים עם הקב״ה, לומר שרק אם הקב״ה ייתן שמחה או הצלחה בעניין מסוים, אז האדם יהיה דתי. זהו תנאי עם הקב״ה—אם הוא יעשה מה שרוצים, אז האדם יהיה "פרום", כלומר שומר תורה ומצוות.

הרבי מסביר שכאשר אדם מקיים תורה ומצוות, הוא אינו עושה טובה להקב״ה, אלא לעצמו. להיות דתי אינו לטובת הקב״ה, אלא לטובת האדם עצמו ולמשפחתו, הן בגשמיות והן ברוחניות.

לכן אין מקום לומר שלא רוצים את טובת הקב״ה אלא אם כן הוא ייתן טובה אחרת. אי אפשר לומר שאדם יהיה דתי רק בתנאי. קיום תורה ומצוות הוא כולו לטובת האדם עצמו.

הרבי מביע תקווה שהכותב יוכל להסביר זאת לאחרים שהוזכרו במכתבו, ובמיוחד לעצמו. מאחר שהוא תלמיד ישיבה, עליו ללמוד ביתר שקידה והתמדה, ולקיים מצוות בשלמות. על ידי כך הקב״ה יקבל את בקשותיו וימלא אותן ביתר שאת.

הרבי מדגיש שהדברים אמורים לכל אחד, אך במיוחד אליו כתלמיד ישיבה, שעליו להתחזק, לא לעשות תנאים עם הקב״ה, ולהוסיף בלימוד התורה ובקיום המצוות.

הרבי מוסיף שבוודאי ידוע לו התקנה לומר את פרקי התהילים היומיים כפי שהם מחולקים לימי החודש, בכל יום בבוקר לאחר התפילה. ובכל אופן עליו להתחיל בכך מכאן ולהבא.

הרבי מסיים בברכה, בשם הרבי, באמצעות המזכיר.

אם כן, הרבי מבקש שימסור את השמות ושמות האמהות, במיוחד עבור הסבתא לבריאות. אך אין לעשות תנאים עם הקב״ה. קיום התורה והמצוות אינו טובה להקב״ה אלא לאדם עצמו, הן בגשמיות והן ברוחניות. לכן אין לומר שאדם יקיים מצוות רק אם יקבל דבר אחר—הכול לטובתו.

הרבי מדגיש במיוחד שכיוון שהוא תלמיד ישיבה עליו להשתפר, ללמוד תורה בהתמדה ולקיים מצוות כראוי. כמו כן עליו לומר את פרקי התהילים בכל בוקר.

וכמו הסיפור הידוע על אדם שהיה צריך חניה לפגישה חשובה מאוד במנהטן. הוא התפלל בלחש ואמר: "ריבונו של עולם, אם תיתן לי מקום חניה, אתחיל להניח תפילין כל יום." עוד לפני שסיים, יצאה מכונית ונתנה לו מקום. והוא אמר: "לא משנה, כבר מצאתי מקום."