ב"ה, כ"ג ניסן, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מה' ניסן, אודות חשבון הנפש ושבא לס"ה, אשר אין מרגיש עלי' במעלות העבודה ויראת שמים במדה מספקת מתאים ללימוד התורה.
והנה ידוע מאמר רז"ל (ע"ז יט, א) שבזמן לימוד התורה ישנן שתי תקופות, בתורת ה' יהגה ובתורתו אשר זהו תכלית הלימוד. ולכאורה יקשה המקשן איך אפשר שתורת ה' תעשה לתורתו, והרי אין ערוך כלל וכלל בין נותן התורה ולומד התורה, בין בורא ונברא, ואם אי אפשר להעלות פילא בקופא דמחטא (ואפילו בחלום) אף ששניהם גבולים, עאכו"כ בנוגע להבורא בלי גבול האמיתי ואשר הוא ודעתו וחכמתו ותורתו חד הוא (וכמו שהאריך הרמב"ם בכל זה ונתבאר בתניא וביחוד בשער היחוד והאמונה (בתניא שם)), אלא שהוא בחסדו של הקב"ה שהוא כל יכול, והממנו יפלא כל דבר. ומזה יובן ג"כ, שבכדי שתורת ה' תעשה לתורתו, מוכרח שיהי' עובד ה' ואין מספיק הלימוד בשכל לחוד כלל וכלל וכלשון המכילתא (יתרו) קבלו מלכותי ואח"כ תקבלו גזירותי, ובברכות (רפ"ב) אשר בכל יום צריך לקבל תחלה עול מלכות שמים ואח"כ עול תורה ומצות.
ומכ"ז מובן שבאם אין ההכנה באופן האמור [שכל זה נכלל בפתגם חז"ל הקצר, אשר קבלת התורה היתה ע"י הקדמת נעשה לנשמע], ואם אין הלימוד בדרך זה, הנה אין לה שייכות אמיתית עם האדם הלומד ובמילא אין ניכרת פעולתה, אף שכדי שלא לשלול ענין הבחירה, מניחים לו ללמוד התורה ולהבינה אם בר שכל הוא, כיון שזהו מדרכי הטבע, וע"ד מרז"ל (משנה ע"ז פ"ד) יאבד עולמו מפני כו', ובפרט שע"פ הבטחת בל ידח ממנו נדח, הנה סו"ס יפעלו דברי התורה להחזירו לדרך הרצוי', אבל דא עקא, שיכול להיות זה בגלגול אחר (תניא סוף פרק לט) ובינתים אבד עשיריות שנים וכו'.
המורם מכל הנ"ל שצריך ללמוד תורה בטהרה (ע"י שיהי' זהיר בטבילת עזרא) ובהקדמת יראת שמים וקבלת עול מלכות שמים, וכיון שלאחר כל זה עדיין צריכים לסייעתא דשמיא, הנה צריך להיות ג"כ הענין דיהיב פרוטה לעני, שאז במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה נותנים לו הצלחה בהלימוד מבלי התחשב אם הוא עני או עשיר.
מובן שאי אפשר לבאר ככל הדרוש במכתב, אבל תקותי שגם השורות הנ"ל המעטות בכמות תספיקנה, אם יעיין בהם כפי הדרוש.
בודאי יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בחומש תהלים ותניא הידועים, ושומר עליהם, ועכ"פ ישמור אותם מכאן ולהבא.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
B"H, 23rd of Nissan, 5716. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 5th of Nissan regarding your soul-accounting and reaching sixty-five years old, in which you do not feel an elevation in your service and fear of Heaven in a measure fitting your Torah study.
It is known from our Sages (Avodah Zarah 19a) that during Torah study there are two periods: "in the Torah of Hashem he meditates" and "in his Torah," which is the ultimate goal of learning. Seemingly, one could ask how it is possible for Hashem's Torah to become his own Torah—there is no comparison at all between the Giver of the Torah and the learner, between Creator and creation. If it is impossible to pass an elephant through the eye of a needle (even in a dream), all the more so regarding the infinite Creator Who is one with His knowledge, wisdom, and Torah (as explained at length by Rambam and in Tanya, especially Shaar HaYichud VeHaEmunah). Yet this is due to Hashem's kindness and omnipotence—nothing is wondrous for Him.
From this we also understand that for Hashem's Torah to become one's own, one must serve Hashem; intellectual study alone does not suffice at all. As Mechilta (Yisro) says: "Accept My kingship first, then accept My decrees." And in Berachos (start of ch.2): each day one must first accept the yoke of Heaven before accepting the yoke of Torah and mitzvos.
From all this it is clear that if one's preparation is not as described [all included in our Sages' saying that receiving the Torah was preceded by 'naaseh' before 'nishma'], and if one's learning does not follow this path, then there is no true connection between the person and his learning; thus its effect is not apparent. Still, so as not to remove free choice, he is allowed to learn and understand Torah if he has intellect—since this follows natural ways. As our Sages say (Mishnah Avodah Zarah ch.4): "He loses his world because..." Especially since according to the assurance that "no one will be cast away," eventually words of Torah will bring him back to the right path—but unfortunately this might only happen in another reincarnation (Tanya end ch.39), meanwhile losing decades etc.
The conclusion from all this: One must study Torah with purity (by being careful with immersion as per Ezra's ordinance), preceded by fear of Heaven and acceptance of Heaven's yoke. Since even after all this Divine assistance is needed, one should also give charity before studying; then Hashem's measure-for-measure approach grants success in learning regardless if one is poor or rich.
It is understood that it isn't possible to explain everything needed in a letter, but I hope these few lines will suffice if you reflect on them properly.
You surely know about the three daily study portions established by my revered father-in-law—the Chumash, Tehillim, and Tanya—and keep them; at least keep them from now on.
Blessings,
In the name of my revered father-in-law Shlita,
Secretary
Summary
The Rebbe teaches that true impact from Torah study comes when it is combined with fear of Heaven and acceptance of G‑d’s sovereignty. Practical steps like ritual purity and daily learning routines help align spiritual growth with intellectual pursuit.