ב"ה, כ' ניסן, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיו"ד ניסן, אין צריך לבקש סליחה על כתבו לכאן, כי אדרבה משביע רצון אם יכולים לעזור למי שהוא באיזה אופן שהוא, ובפרט בנדון דידי', אשר למרות כל הטעמים שכותב שאין בזה בריחה מן המערכה, הרי כפי שהראה הנסיון אינו כן, וכל איש הישראלי ובפרט זה אשר חננו השי"ת בכשרון לחינוך ולהשפעה על הזולת, בודאי יכול להשפיע על סביבתו, אלא שצריכים שיהיו דברים היוצאים מן הלב אשר אז נכנסים אל לב השומעים, ואף שברובא דרובא אין התוצאות נראות על אתר, הנה ידוע פתגם נשיאנו הק', אשר חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט אשר גם לפי דעתו הוא, כמעט שאין עסקנים יר"ש במקומו עתה.
ובמה שכותב אשר בנו בכורו הגיע לחינוך, ולאידך גיסא הצלחתו עם הקהלה הוא בספק.
ידוע גם בזה הוראת חז"ל, שאדם צריך לעשות את שלו מתאים לציווי תורתנו הק' תורת חיים, והציווי הוא, הוכח תוכיח גו' עד כדי נזיפה עד כדי הכאה, וברור ופשוט אשר אי אפשר שקיום מצות התורה תזיק ח"ו לקיום מצוה שני' היא מצות ושננתם לבניך מצות חינוך, ואדרבה מצוה גוררת מצוה, ובפרט שבענין זה הרי יש ג"כ הענין דמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה (אלא שכמה פעמים ככה), וכשמקרבים את הזולת לתורת ד' ומצותיו, בודאי שבורא העולם יצליחו ביותר בקירוב בנו הוא לתורה ומצותי'. ויה"ר אשר השי"ת ינחהו באופן הטוב לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.
בברכה.
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
B"H, 20th of Nissan, 5716. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 10th of Nissan: There is no need to apologize for writing here; on the contrary, it is gratifying if we can help someone in any way. Especially regarding your situation—even with all the reasons you write that this is not escaping from your responsibilities—experience shows otherwise. Every Jew, especially one whom Hashem has blessed with talent for education and influencing others, can certainly impact their surroundings. However, it must be words that come from the heart, which then enter the hearts of listeners. Even though in most cases results are not immediately visible, it is known from our holy Nesi'im's saying that persistent outreach never returns empty-handed. This is especially true since even by your own account there are hardly any G‑d-fearing activists in your area now.
Regarding what you write about your firstborn son reaching school age while your success with the community remains uncertain: It is also known what our Sages teach—that a person must do his part according to the command of our holy Torah of life. The command is: "You shall surely rebuke..." up to the point of sternness or even striking. It is clear and simple that fulfilling one mitzvah of Torah cannot possibly harm another mitzvah—G‑d forbid—such as "You shall teach them to your children," the mitzvah of education. On the contrary, one mitzvah brings another; especially since in this matter there is also the principle that "the measure of the Holy One matches measure for measure (and often many times over)." When you bring others closer to Hashem's Torah and mitzvos, surely the Creator will grant you even greater success in bringing your own son closer to Torah and mitzvos.
May it be G‑d's will that Hashem guide you in a good way before Him both materially and spiritually together.
With blessing.
In the name of the Rebbe shlita — Mazkir
Summary
The Rebbe encourages using one's abilities to positively influence others while assuring that fulfilling communal responsibilities does not detract from family education. Rather, both areas strengthen each other and bring increased blessing for success in all aspects.