ב"ה, כ"ד אדר, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה שמואל מנחם מענדל שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו בו כותב שמצאו בית מתאים לפניהם והגישו בקשה כנהוג בכגון דא.
הנה יה"ר שתהי' התחלה בשעה טובה ומוצלחת ויוגמר בכי טוב בטוב הנראה ונגלה בשבילו ובשביל כל ב"ב שיחיו.
לפלא שאינו מזכיר דבר ע"ד הענינים דהפצת המעיינות חוצה, פעולות אנ"ש דלונדון בכלל בזה ופעולתו הוא וזוגתו בפרט ובודאי ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה.
בברכה לחג פסח כשר ושמח ולבשו"ט בכל האמור וכן בהנוגע לחמותו שתליט"א.
מכ' הקודם בעתו נתקבל. ופשיטא שצריך לדבר עם הזולת ע"ד הכרח לימוד דא"ח, כי מהעדר הדיבור בודאי לא תהיינה כל תוצאות. אבל פשיטא ג"כ, שהדיבור צ"ל בדברי נועם ומתאים למצבו הפרטי בתומ"צ של כאו"א מהשומעים.
מה שדוקא עתה מוכרח יותר לימוד דא"ח - מבואר בכ"מ. ונקודה השייכת ומובנת לכל בנקל: כשמתחדשת מחלה, ר"ל, בעולם או מתחזקת מחלה הישנה - מוכרח להוסיף ברפואות. ואפילו הבריאים - אם מחלה מתדבקת היא ועל כאו"א אמרז"ל אל תאמין בעצמך.
מה שבתקופתנו אין מספיק כלל לימוד חסידות פולין - מובן עפהנ"ל, כי הרפואה צ"ל מתאימה להמחלה. וכיון שהאחרונה עיקרה עתה תלוי בשקו"ט שכליות גם הרפואה צ"ל ע"י ענין וואס זאל פארנעמען און פארחאפען דעם שכל וחב"ד שבנפש. וק"ל.