ב"ה, כ"ב אדר, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מח' אדר, בו כותב אודות מצב הפרנסה וע"ד תביעתו ל... שבמילא בא לדיעה שיעזוב משרתו שם וכו'.
והנה: כבר כתבתי לכמה מאנ"ש ובטח גם הוא ראה עכ"פ אחד ממכתבי הנ"ל שכבר באה העת שאין להעלים האמת, וכל אלה שזכו לקחת חלק במוסדות או בפעולות כ"ק מו"ח אדמו"ר, דארפמען בא זיי ניט בעטען זיך, כי אחת משני אלה, או שמכירים גם הם שזהו טובה בעדם, או שבאם אין רוצים להודות בזה ואוחזים בדיעה, אז זיי טוען א טובה לכ"ק מו"ח אדמו"ר ועל ידו לכל נשיאינו הק' ועל ידם לקוב"ה ופמליא דילי', הרי גם הטפת מוסר לא תועיל, ואף שמובן גודל הרחמנות עליהם, דגם זה נכנס בגדר הוכח תוכיח, אבל לכל יש גבול, ובפרט בתקופתנו זו, שכל רגע יקר לפעולות.
ואם אפילו הצעירים בשנים או אלו שלא זכו להתחנך בכותלי תומכי תמימים צריכים פינוק און פיעשטשען וע"ד המבואר בפירוש המשניות להרמב"ם והובא בדא"ח אופן החינוך של קטן, הנה אלו שזכו ללמוד בישיבת תו"ת ונעשו ראשים למשפחות חסידותיות בישראל, הנה אין תועלת בהטפת מוסר והפינוק. ומה שמשדלים אותם בדברים אין בזה תועלת ממשית, כיון שכעבור זמן קצר חוזרים עוה"פ לדעתם, ואין קץ לשידולים ופינוקים, בה בשעה שיש לנצל הזמן באופן טוב יותר, ועוד זאת שהעבודה שעושים בין תלונה אחת לחברתה, האט דאס דעם אמת'ן טעם און מראה...
ועכ"פ פ"א יש לומר האמת כמו שהוא, והכוונה בזה שאפשר יתחילו להשתדל להביט על הזולת שגם לו יש עשר כחות הנפש וביניהם חב"ד ומאידך גיסא יש גם אצלם מדות שבלב ובאים בהתרגשות און פארטומלען דעם שכל, ובמילא יש מקום לומר שלפעמים הוא בטעות וחבריו צודקים, ואין בחינה בזה אלא ההוראה דאזלינן בתר רובא. ולאחרי כשיתבונן בזה זמן המתאים לתכונת נפשו ויהי' זה אדעתא דנפשי' ואליבא דנפשי' בודאי יתחיל לראות בעיניו מ"ש דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום, ובמילא ישתף פעולה בענינים אלו עם שאר אנ"ש...
עוה"פ הנני חוזר על הקודם, אז קיינער האלט עם ניט צו בעבודת כ"ק אדמו"ר און אזוי אויך ניט די אנדערע, אבל לאידך גיסא גדול עליהם הרחמנות ביותר וביותר על מה שכנראה עשיריות בשנים חיים בטעות ואומרים שזהו טובה מצדם לנשיאינו הק' ולא להיפך, ובמילא מובנים התוצאות מיחס כזה בהעבודה, ולכן עליו וכן על כאו"א לנסות להסביר לעצמם את האמת פעם ושתים ואיזה פעמים ויה"ר שיבחרו בחלק היפה...
בברכת חג פסח כשר ושמח,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר