ב"ה, ה' ניסן, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ כו'
מוה"ר חיים מנחם שלמה שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ח אדר ... במה שהעיר בשו"ת הצ"צ חיו"ד סיר"ד, שפוסק בספק נולד קודם שקה"ח או לאחר שקה"ח שכיון שלא נראו שום כוכבים ברקיע בעת שנולד עדיין יום הוא, ומקשה כ' - דלדעת רבינו הזקן בסידורו דביה"ש מתחיל משתשקע כל החמה ולאחר ג' רבעי מיל הוי לילה, א"כ אין נפק"מ בראיית כוכבים לדעה זו.
אבל איך שלא נפרש הברייתא דכוכב א' יום ב' בה"ש כו' - אם הוא רק לרי"ו אם גם לריה"ו (וכבר שקו"ט בזה בכמה ספרים, ואכ"מ) הנה באם אין נראים שום כוכבים ברקיע היינו גם לא אחד ואפילו מהגדולים - עדיין יום הוא (ולא שקה"ח עדיין). ולכן סתמו הפוסקים בזה וכדאיתא בה[ס'] שמביא בשו"ת הנ"ל, ואי"ז שייך לפלוגתת ריה"ו ורי"ו, כי ע"י אי ראיית שום כוכבים - מבררים הס' אם שקה"ח אם לאו (כשהר מסתיר במערב, או ענן).
בברכה,
מ. שניאורסאהן