ב"ה, א' טבת, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מט"ו כסלו, ובודאי בינתיים קיבל מכתבי השני, ומ"ש שרואה את מכתבי הראשון כעין קפידא מרובה. הנה כבר כתבתי כ"פ שאינני רואה תועלת בקפידא וכו', אלא שהלב כואב לראות איך שאין מנצלים ההצלחה למעלה מן הטבע שמשפיעים מלמעלה, ואדרבה, וה"ה בנדון דידן אשר גם את"ל שצדק בטענותיו במאה אחוז הרי כבר כתבתי דטובי' חטא וזיגוד מינגד, שיש לו טענות לפב"פ ומזה סובלים בתי הספר...
ואין רצוני להתעכב עוה"פ על פרט ופרט ופרטי פרטים, ולדכוותי' תספיק נקודה כללית הנ"ל אשר יביט על הענין כענין שלו והנוגע לו ולב"ב בחסד וברחמים, ובמילא ימציא סברות ותיקונים ביותר וביותר, וכידוע פתגם כ"ק אדמו"ר מוהר"ש בלימוד סוגיא דאמה העברי' בש"ס והסברות העמוקות בזה של התנאים אמוראים ראשונים ואחרונים, שאמה העברי' פועלת בהתאם לסברות אלו אף שאינה בשכלה בערך כלל וכלל להנ"ל, ואמר שהדבר פשוט, שכשהענין נוגע באמת, הרי גם אמה עברי' תשכיל סברת אחרון וראשון ולמעלה מעלה...
המחכה לבשו"ט בכל הנ"ל וכן בתוכן מכתבי הקודם.