ב"ה, ח"י כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר הלל שי'[1]
שלום וברכה!
בימי רצון אלו דחדש כסלו הוא חודש הגאולה ירחא תליתאי מתשרי בו נברא העולם, הנה מוסג"פ חוברת י"ט כסלו שבטח יזכה בתוכנה את הרבים, והרי לאמיתתו של דבר ענינה כל השנה זמנה הוא. ואם אכל השנה קאי מרז"ל דאני ישנה בגלותא ולבי ער להקב"ה לתורתו ומצותיו, עאכו"כ בימי סגולה אלו שכשפותחים - ע"י תעמולה מתאימה - באיש הישראלי אפילו כחודה של מחט הקב"ה פותח כפתחו של אולם, וכמבואר בדא"ח הדיוק בזה שלאולם לא היו דלתות ובמילא הי' תמיד פתוח ובלבד שישתדלו להכנס לעזרה, והרי בין גם עזרת ישראל וכהנים לא היתה מחיצה מפסקת אף שצריכים היו לעלות במעלות מזו לזו, והנמשל מובן.
בברכת חג הגאולה.
נ.ב.
במכתבו האחרון כותב למזכירות, שהכשר המקוה במקומם הוא ע"י בור (לשון יחיד) דמי גשמים. ובודאי ידוע לו, אשר בשנים האחרונות נתפשט המנהג לעשות שני בורות - נוסף על המקום שבו טובלים. וכבר ידוע שבמקוה משתדלים לצאת רובא דרובא של הדיעות בזה*.
וה"ה גם מענינא דחנוכה הבע"ל, וכמבואר דעת כמה מהאחרונים שבאמת יכלו להדליק המנורה גם בשאר השמנים שבהיכל, כיון שטומאה דחוי' בצבור. אלא שרצה הקב"ה להראות חיבתן של ישראל שתתקיים המצוה מן המובחר (וי"ל שלכן דוקא במצות חנוכה ישנו הענין דמהדרין מן המהדרין) וה"ה בטהרה בכללותה שיש להדר בזה כנ"ל.
Start here
ומזה מובן ג"כ בהרמז דטו"ט (רמב"ם סוף הל' מקואות) שזהו בדוגמא לדיעות נפסדות ודיעות ישרות, שגם בזה יש להדר עד כדי להיות מהדרין מן המהדרין, היינו לימוד נגלה דתורה לימוד רזין דאורייתא ולימוד רזא דרזין דאורייתא. ומבואר בכ"מ בדא"ח, שכיון שהתורה היא שעבוד הבעל זה הקב"ה לאשתו זוהי כנסת ישראל - יש בזה שלשת הענינים: שארה, נגלה דתורה, שמשיג ונכנס בפנים ותורתך בתוך מעי (עיין תניא פרק ד'). כסותה, רזין, שזהו בחי' לבוש כיון שאינו נכנס ונתפס כל צרכו, ואדרבה המושכל מקיף את השכל. ועונתה רזא דרזין, וכמבואר בלשון רז"ל שאין דורשין כו' אלא ביחיד, ואכמ"ל.
*) תשב"ץ ח"א פי"ז הובא בב"י.