ב"ה, ט' מ"ח, תשי"ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מד' לך, בו כותב אשר חפצו ורצונו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד, ושתי סברות בדבר, אשר יכנוס לישיבה זו תיכף או שימשיך בלימודו באופן שעד עתה עד שיתרבו ידיעותיו בלימוד תורת הנגלה, ורק כעבור איזה זמן, כחצי שנה או שנה, יכנס ללמוד בישיבת תו"ת בלוד, ושואל חוו"ד בזה.
והנה ידוע בהענין דתלמוד תורה, אשר אם בכמה וכמה מצות יש למלאות לאחר זמן מה שחסרו מקודם, אין זה שייך בת"ת, כי כל רגע ושעה די שיפקיע את עצמו מחובתו בת"ת, שהיא מצוה תמידית חיובית. וה"ה בנוגע לחלק מהתורה היינו תורת החסידות - אשר מכיון שנתעורר ללימוד זה, הרי אדרבה יש להצטער על הזמן שעבר עד עתה בלי לימוד זה ולא לדחות לעוד כמה חדשים.
ולכן באם מסכמת הנהלת ישיבת תו"ת בלוד לקבלו, מהנכון וטוב לעשות את זה עתה. וע"י לימוד פנימיות התורה, שבלשון הזהר הק' נקרא נשמתא דאורייתא - הרי בודאי יתוסף ג"כ נשמה וחיות בלימוד דנגלה דתורה, אשר זהו הוספה לא רק בכמות אלא גם באיכות.
בטח אומר תהלים לאחר תפלת שחרית בכל יום, וכן נותן מזמן לזמן איזה פרוטות לצדקה - אשר גם זה מסייע לקליטת התורה בפנימיות, עד שיפעול שינוי המהות בכל דרכיו, עפ"י מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פרק ה.
בברכת הצלחה בתלמוד תורה ביראת שמים,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א,
א. קווינט