ב"ה, ט"ז אלול, ה'שי"ת
שלום וברכה!
שני מכתביו בלי הוראת הזמן על שניהם קבלתי במועדם, ומפני רוב הטרדות נתעכב המענה עד עתה.
הנה כפי שמתאר מצבו בענין היחס עם הזיווג שני שלו, ולאחר שמציע את כל טענותיו ואת כל מה שאירע בסכסוכי דברים שביניהם, לפי דעתי כל אלה הם ענינים שאין להם יסוד ואינם אלא סכסוכי דברים בעלמא.
ובטח בין הגורמים יש ג"כ זה שמתערבים אנשים אחרים וענינים של לשון הרע וכיוצא בזה. ובמילא לפי דעתי צריך הי' לבקש עצות איך לקרב את לבבם זה לזו וזו לזה, ואם באפשרי הוא מה טוב שיעתיקו דירתם שלא להיות ביחד עם אלו שיש לחשוב שהם הולכי רכיל ומדברים גוזמאות, ואז יש לקוות שמעט מעט יתקרבו זל"ז וימעטו הסכסוכים עד שיהי' שלום ושלוה ביניהם.
ומובן שבהתאם למאמר רז"ל שהאשה דמעתה מצוי' הנה דבריו יהיו בנחת ואז יהיו נשמעים יותר בקל, ומענה רך ישיב חימה, אפילו כשיש לחימה יסוד, ובפרט שבנידון דידי' אין לה יסוד אלא התרגשות כהוצאת דברים בעלמא.
אמרו רז"ל זיווג שני לפי מעשיו, ולבד פירוש הפשוט שבזה, הנה יש ללמוד מזה ג"כ אשר במעשיו תלוי היחס שביניהם הרבה יותר מבזיווג ראשון, כיון שבעיקרו זיווג נעשה לפי מעשיו...
מוסגר פה הקונטרס לח"י הבע"ל ויראה בסוף ד"ה לך אמר לבי, כמובא שם לשון הלקו"ת אשר בחודש אלול הנה נפגשים עם המלך בשדה, וידוע פירוש שדה שאינו מקום ישוב אדם, אשר בכל אדם יש בחי' עיר מושב שדה ומדבר, ובשדה רשאים ויכולים כל מי שירצה לצאת ולהקביל פני המלך, והמלך מקבל כלם בספ"י ומראה פנים שוחקות לכלם.
ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, ובפרט באלול, ר"ת אני לדודי (זהו ההתחלה ובמילא) ודודי לי, כן צריך כל אחד ואחד מאתנו להיות בהנהגתו בסביבתו לכל הקרב קרב אליו, שאף אם נדמה לו, ואפילו אם יש יסוד לזה, שחברו הוא איש שדה, בכל זאת צריך לקבלו בספ"י ולהראות לו פנים שוחקות. וכמו שחודש אלול הוא זמן המסוגל להנהגה כזו בין הקב"ה וישראל הנה עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה (זוהר ח"א לח, א) והוא ג"כ זמן המסוגל להנהגה כזו בעולם הזה התחתון בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.
בטח יש לו קביעת עתים בלימוד תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שזהו כלי רחבה להמשכת וקבלת ברכותיו בגשמיות וברוחניות.
כבקשתו אזכירם, אותו ואת זוג' וב"ב יחיו, על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, וצדיקא דאתפטר דאשתכח בהאי עלמא יתיר מבחיוהי בטח יתן ברכתו לכל המצטרך להם, והשי"ת ימלא ברכותיו על מילואן.
אחתום בברכת כתיבה וחתימה טובה, ואחכה לבשורות טובות אשר שלום ושלוה בגבולו, שהשלום הוא כלי המחזיק ברכה בעולם,
מנחם שניאורסאהן
מהעתק המזכירות.
B"H, 16 Elul, may the Almighty grant peace and blessing!
I received both of your letters without indication of their dates in due time, and due to many preoccupations my response was delayed until now.
As you describe your situation regarding your relationship with your second spouse, after presenting all your arguments and recounting the disputes between you, in my opinion these are matters without real foundation and are merely ordinary quarrels. Certainly among the causes is also the involvement of other people and issues of gossip and similar things.
Therefore, in my opinion, you should seek advice on how to bring your hearts closer together—yours to hers and hers to yours. If possible, it would be good for you to move so as not to live together with those who are suspected of being gossipers and exaggerators. Then one can hope that gradually you will draw closer to each other and the disputes will diminish until there will be peace and tranquility between you.
It is understood that according to our Sages' saying that a woman's tears are frequent, your words should be gentle so they will be more easily heard. A soft answer turns away wrath—even when there is a basis for anger—and especially in your case where there is no real basis but rather excitement leading to mere words.
Our Sages said: "A second marriage is according to one's deeds." Beyond its simple meaning, this teaches us that the relationship between spouses depends even more on their actions than in a first marriage, since fundamentally this union is made according to one's deeds.
I am enclosing here the booklet for Chai Elul. See at the end of the discourse "Lecha Amar Libi," as quoted there from Likkutei Torah: In the month of Elul we meet the King in the field. It is known that "field" means a place not settled by man; within every person there is an aspect of city, field, and desert. In the field anyone who wishes may go out to greet the King, Who receives everyone graciously and shows a smiling face to all.
With an awakening from below comes an awakening from Above—especially in Elul (whose initials spell Ani LeDodi VeDodi Li—"I am my beloved's and my beloved is mine"). This must also be reflected in our conduct toward those around us: whoever draws near should be received graciously with a smiling face—even if it seems (or even if there is reason) that one's fellow is a "man of the field." Just as Elul is an auspicious time for such conduct between G‑d and Israel (as explained in Zohar I:38a), so too it is an auspicious time for such conduct between people—between friends and between husband and wife.
Certainly you have fixed times for studying the teachings of my revered father-in-law, which is a broad vessel for drawing down his blessings both materially and spiritually.
As you requested I will mention you—yourself, your wife, and your family—at the resting place of my revered father-in-law. The righteous who have passed on are found in this world even more than during their lifetime; surely he will bestow his blessing for all that you need, and may G‑d fulfill his blessings completely.
I conclude with blessings for being inscribed and sealed for good. I await good news—that there will be peace and tranquility in your home—for peace is the vessel that holds blessing in this world.
Summary
The Rebbe teaches that marital harmony requires patience, gentle speech, distancing from negative influences, spiritual effort during auspicious times like Elul, and turning toward each other with kindness—especially important in a second marriage where actions matter greatly.