Enjoying this page?

5 - Chamishi - Shemos/Exodus - Parshas Shemos 3:16-4:17

ספר שמות - פרשת שמות - חמישי - ג:טז-ד:יז

טז לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל[1] וְאָֽמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַֽעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֨דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶֽעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃

(טז) אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל – מְיֻחָדִים לִישִׁיבָה. וְאִם תֹּאמַר: זְקֵנִים סְתַם, הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱסֹף זְקֵנִים שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא? (ראו יומא כ"ח ע"ב).

יז וָֽאֹמַ֗ר אַֽעֲלֶ֣ה אֶתְכֶם֮ מֵֽעֳנִ֣י מִצְרַיִם֒[2] אֶל־אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַֽחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

יח וְשָֽׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַֽאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃

(יח) וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ – מִכֵּיוָן שֶׁתֹּאמַר לָהֶם לָשׁוֹן זֶה – יִשְׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ, שֶׁכְּבָר סִימָן זֶה מָסוּר בְּיָדָם מִיַּעֲקֹב וּמִיּוֹסֵף, שֶׁבְּלָשׁוֹן זֶה הֵם נִגְאָלִים. יַעֲקֹב אָמַר לָהֶם: "וֶאֱלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם"[3] (בראשית נ, כד); יוֹסֵף אָמַר לָהֶם: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם" (שם, כה; שמ"ר ג, ח; פדר"א מ"ח).
[אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים – יוֹ"ד יְתֵרָה, רֶמֶז לְעֶשֶׂר מַכּוֹת. בְּרַשִּׁ"י יָשָׁן.]
נִקְרָה עָלֵינוּ – לְשׁוֹן מִקְרֶה. וְכֵן "וַיִּקָּר אֱלֹהִים" (במדבר כג, ד), "וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה" (שם, טו), אֶהֵא נִקְרָה מֵאִתּוֹ הֲלוֹם.

יט וַֽאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַֽהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃

(יט) לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ – אִם אֵין אֲנִי מַרְאֶה לוֹ יָדִי הַחֲזָקָה; כְּלוֹמַר: כָּל עוֹד שֶׁאֵין אֲנִי מוֹדִיעוֹ יָדִי הַחֲזָקָה, לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם לַהֲלֹךְ.
לֹא יִתֵּן – "לָא יִשְׁבּוֹק", כְּמוֹ "עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךְ" (בראשית כ, ו), "וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי" (בראשית לא, ז); וְכֻלָּן לְשׁוֹן נְתִינָה הֵם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: "וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה" – וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁיָּדוֹ חֲזָקָה, כִּי מֵאָז אֶשְׁלַח אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם וְגוֹמֵר. וּמְתַרְגְּמִין אוֹתוֹ: "וְלֹא מִן קֳדָם דְּחֵילֵהּ תַּקִּיף". מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי מְנַחֵם נֶאֱמַר לִי.

כ וְשָֽׁלַחְתִּ֤י אֶת־יָדִי֙ וְהִכֵּיתִ֣י אֶת־מִצְרַ֔יִם בְּכֹל֙ נִפְלְאֹתַ֔י אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַֽחֲרֵי־כֵ֖ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶֽם׃

כא וְנָֽתַתִּ֛י אֶת־חֵ֥ן הָֽעָם־הַזֶּ֖ה בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְהָיָה֙ כִּ֣י תֵֽלֵכ֔וּן לֹ֥א תֵֽלְכ֖וּ רֵיקָֽם׃

כב וְשָֽׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־מִצְרָֽיִם׃

(כב) וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ – מֵאוֹתָהּ שֶׁהִיא גָּרָה אִתָּהּ בַּבַּיִת.
וְנִצַּלְתֶּם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּתְרוֹקְנוּן". וְכֵן: "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרַיִם" (שמות יב, לו), "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם" (שם לג, ו); וְהַנּוּ"ן בּוֹ יְסוֹד. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָדֵ"י עִם "וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם" (בראשית לא, ט), "אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ" (שם, טז. וְלֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו; כִּי אִם לֹא הָיְתָה הַנּוּ"ן יְסוֹד, וְהִיא נְקוּדָה בְּחִירִק, לֹא תְּהֵא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם אֶלָּא בִּלְשׁוֹן וְנִפְעַלְתֶּם, כְּמוֹ: "וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה" (דברים כח, סג), "וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב" (שם); "וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם" (ויקרא כו, יז) "וְנִתַּכְתֶּם בְּתוֹכָהּ" (יחזקאל כב, כא), "וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ" (ירמיהו ז, י), לְשׁוֹן נִפְעַלְנוּ. וְכָל נוּ"ן שֶׁהִיא בָּאָה בַּתֵּיבָה לִפְרָקִים וְנוֹפֶלֶת מִמֶּנָּה, כְּנוּ"ן שֶׁל נוֹגֵף, נוֹשֵׂא, נוֹתֵן, נוֹשֵׁךְ – כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת לְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם, תִּנָּקֵד בַּחֲטָף, כְּגוֹן: "וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם" (בראשית מה, יט), "וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד" (במדבר לב, כט), "וּנְמַלְתֶּם אֶת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם" (בראשית יז, יא). לָכֵן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֹּאת, הַנְּקוּדָה בְּחִירִק, מִן הַיְּסוֹד הוּא, וִיסוֹד שַׁם דָּבָר – נִצּוּל; וְהוּא מִן הַלְּשׁוֹנוֹת הַכְּבֵדִים, כְּמוֹ דִּבּוּר, כִּפּוּר, לִמּוּד, כְּשֶׁיְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם – יִנָּקֵד בְּחִירִק, כְּמוֹ: "וְדִבַּרְתֶּם אֵל הַסֶּלַע" (במדבר כ, ח), "וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת" (יחזקאל מה, כ), "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם" (דברים יא, יט).

פרק ד

א וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה׃

ב וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוָ֖ה (מזה) מַה־זֶּ֣ה בְיָדֶ֑ךָ[4] וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה׃

(ב) מַזֶּה בְּיָדֶךָ – לְכָךְ נִכְתַּב תֵּיבָה אַחַת, לִדְרוֹשׁ: מִזֶּה שֶׁבְּיָדְךָ אַתָּה חַיָּיב לִלְקוֹת, שֶׁחָשַׁדְתָּ בִּכְשֵׁרִים. וּפְשׁוּטוֹ כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: מוֹדֶה אַתָּה שֶׁזּוֹ שֶׁלְּפָנֶיךָ אֶבֶן הִיא? אָמַר לוֹ: הֵן; אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ עֵץ (שמ"ר ג, יב).

ג וַיֹּ֨אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ[5] וַיָּ֥נָס[6] מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃

(ג) וַיְהִי לְנָחָשׁ – רָמַז לוֹ שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרַע עַל יִשְׂרָאֵל‏[3] וְתָפַשׂ אוּמָנוּתוֹ שֶׁל נָחָשׁ (שמ"ר שם).

ד וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶֽאֱחֹ֖ז בִּזְנָב֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיַּ֣חֲזֶק בּ֔וֹ וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפּֽוֹ׃

(ד) וַיַּחֲזֶק בּוֹ – לְשׁוֹן אֲחִיזָה הוּא, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא: "וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ" (בראשית יט,טז), "וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבוּשָׁיו" (דברים כה,יא), "וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ" (שמ"א יז,לה). (כָּל לְשׁוֹן חִזּוּק הַדָּבוּק לְבֵי"ת לְשׁוֹן אֲחִיזָה הוּא).

ה לְמַ֣עַן יַֽאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב׃

ו וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ ע֗וֹד הָֽבֵא־נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָד֖וֹ בְּחֵיק֑וֹ וַיּ֣וֹצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָד֖וֹ מְצֹרַ֥עַת כַּשָּֽׁלֶג׃

(ו) מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג – דֶּרֶךְ צָרַעַת לִהְיוֹת לְבָנָה: "אִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִיא". אַף בְּאוֹת זֶה רָמַז לוֹ שֶׁלָּשׁוֹן הָרַע סִפֵּר, בְּאָמְרוֹ: "לֹא יַאֲמִינוּ לִי" (שמות ד,א); לְפִיכָךְ הִלְקָהוּ בְּצָרַעַת, כְּמוֹ שֶׁלָּקְתָה מִרְיָם עַל לָשׁוֹן הָרַע (שבת צ"ז ע"א; שמ"ר ג,יג).

ז וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל־חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה־שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ׃

(ז) וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה וְגוֹמֵר – מִכָּאן שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְמַהֶרֶת לָבֹא מִמִּדַּת פֻּרְעָנֻיּוֹת, שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה לֹא נֶאֱמַר "מֵחֵיקוֹ" (שמ"ר שם).

ח וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַֽאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָֽרִאשׁ֑וֹן וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַֽחֲרֽוֹן׃

(ח) וְהֶאֱמִינוּ לְקוֹל הָאוֹת הָאַחֲרוֹן – מִשֶּׁתֹּאמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם לָקִיתִי עַל שֶׁסִּפַּרְתִּי עֲלֵיכֶם לָשׁוֹן הָרַע, יַאֲמִינוּ לְךָ, שֶׁכְּבָר לָמְדוּ בְּכָךְ שֶׁהַמִּזְדַּוְּגִין לְהָרַע לָהֶם לוֹקִים בִּנְגָעִים, כְּגוֹן פַּרְעֹה וַאֲבִימֶלֶךְ בִּשְׁבִיל שָׁרָה.

ט וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַֽאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָֽאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָֽקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָֽׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת[7]׃

(ט) ולקחת ממימי היאור - רמז להם שבמכה ראשונה נפרע מאלוהותם:

(ט) וְהָיוּ הַמַּיִם וְגוֹמֵר – וְהָיוּ וְהָיוּ שְׁנֵי פְּעָמִים. נִרְאֶה בְּעֵינַי, אִלּוּ נֶאֱמַר: "וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁבְּיָדוֹ הַם נֶהְפָּכִים לְדָם, וְאָז כְּשֶׁיֵּרְדוּ לָאָרֶץ יִהְיוּ בַּהֲוָיָתָן; אֲבָל עַכְשָׁו מְלַמְּדֵנוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דָּם עַד שֶׁיִּהְיוּ בַּיַּבֶּשֶׁת.

י וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ֖ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי׃

(י) גַּם מִתְּמוֹל וְגוֹמֵר – לִמְּדָנוּ, שֶׁכָּל שִׁבְעָה יָמִים הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַתֶּה אֶת מֹשֶׁה בַּסְּנֶה לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ. "מִתְּמוֹל", "שִׁלְשׁוֹם", "מֵאָז דַּבֶּרְךָ", הֲרֵי שְׁלֹשָׁה, וּשְׁלֹשָׁה גַּמִּין רִבּוּיִין הַם, הֲרִי שִׁשָּׁה, וְהוּא הָיָה עוֹמֵד בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּשֶׁאָמַר לוֹ זֹאת עוֹד: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח", עַד שֶׁחָרָה בּוֹ וְקִבֵּל עָלָיו (שמו"ר ג, יד). וְכָל זֶה שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לִטֹּל גְּדֻלָּה עַל אַהֲרֹן אָחִיו, שֶׁהָיָה גָּדוֹל הֵימֶנּוּ וְנָבִיא הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרָיִם" (שמ"א ב, כז), הוּא אַהֲרֹן. וְכֵן: "וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם... וָאֹמַר אֲלֵיהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ" (יחזקאל כ, ה - ז), וְאוֹתָהּ נְבוּאָה לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרָה (תנחומא שמות, כז).
כְּבַד פֶּה – בִּכְבֵדוּת אֲנִי מְדַבֵּר, וּבִלְשׁוֹן לַעֵז בלב"א[8].

יא וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָֽנֹכִ֖י יְהוָֽה׃

(יא) מִי שָׂם פֶּה וְגוֹמֵר – מִי לִמֶּדְךָ לְדַבֵּר, כְּשֶׁהָיִיתָ נִדּוֹן לִפְנֵי פַּרְעֹה עַל הַמִּצְרִי?
אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם – מִי עָשָׂה פַּרְעֹה אִלֵּם, שֶׁלֹּא נִתְאַמֵּץ בְּמִצְוַת הֲרִיגָתְךָ, וְאֶת מְשָׁרְתָיו חֵרְשִׁים, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בְּצַוּוֹתוֹ עָלֶיךָ? וְאֶת אִסְפָּקֻלָטוּרִין הַהוֹרְגִים, מִי עֲשָׂאָם עִוְּרִים, שֶׁלֹּא רָאוּ כְּשֶׁבָּרַחְתָּ מַן הַבִּימָה וְנִמְלַטְתָּ?
הֲלֹא אָנֹכִי – שֶׁשְּׁמִי ה' – עָשִׂיתִי כָּל זֹאת (תנחומא שמות, י).

יב וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָֽנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־פִּ֔יךָ וְהֽוֹרֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃

יג וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח׃

(יג) בְּיַד תִּשְׁלַח – בְּיַד מִי שֶׁאַתָּה רָגִיל לִשְׁלֹחַ, וְהוּא אַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר: בְּיַד אַחֵר שֶׁתִּרְצֶה לִשְׁלֹחַ. אֵין סוֹפִי לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ, וְלִהְיוֹת גּוֹאֲלָם לֶעָתִיד (פדר"א פרק מ); יֵשׁ לְךָ שְׁלוּחִים הַרְבֵּה.

יד וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה[9] וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָֽאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ[10]׃

(יד) וַיִּחַר אַף – "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: כָּל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם, וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם", וְלֹא מָצִינוּ שֶׁבָּא עֹנֶשׁ עַל יְדֵי אוֹתוֹ חֲרוֹן. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: אַף בְּזוֹ נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם, "הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי", שֶׁהָיָה עָתִיד לִהְיוֹת לֵוִי וְלֹא כֹּהֵן, וְהַכְּהֻנָּה הָיִיתִי אוֹמֵר לָצֵאת מִמְּךָ. מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה כֵּן, אֶלָּא הוּא יִהְיֶה כֹּהֵן וְאַתָּה הַלֵּוִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי" (דה"א כג, יד) (זבחים ק"ב ע"א).
הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ – כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְמִצְרַיִם.
וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ – לֹא כְּשֶׁאַתָּה סָבוּר, שֶׁיְּהֵא מַקְפִּיד עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה עוֹלֶה לִגְדֻלָּה. וּמִשָּׁם זָכָה אַהֲרֹן לַעֲדִי הַחֹשֶׁן הַנָּתוּן עַל הַלֵּב (שבת קל"ט ע"א).

טו וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָֽנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֨יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהֽוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֽׂוּן׃ 

טז וְדִבֶּר־ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים[11]׃ 

(טז) וְדִבֶּר הוּא לְךָ – בִּשְׁבִילְךָ יְדַבֵּר אֶל הָעָם. וְזֶה יוֹכִיחַ עַל כָּל לְךָ וְלִי וְלוֹ וְלָכֶם וְלָהֶם הַסְּמוּכִים לְדִבּוּר, שֶׁכֻּלָּם לְשׁוֹן עַל הֵם.
יִהְיֶה לְךָ לְפֶה – לְמֵלִיץ, לְפִי שֶׁאַתָּה כְּבַד פֶּה.
לֵאלֹהִים – לְרַב וּלְשַׂר.

יז וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂה־בּ֖וֹ אֶת־הָֽאֹתֹֽת׃ {פ}

  1. 1 [יומא כ"ח ע"ב]
  2. 2 [רש"י במדבר יג, ב]
  3. 3 [רמב"ן "אולי ידרוש הרב, כי יוסף אמר פעמים, 'פקד יפקוד', להגיד שהיתה מסורת בידו מאביו"]
  4. 4 [רש"י דברים ד, לד]
  5. 5 [רש"י דברים ז, יט]
  6. 6 [רש"י שמות ט, כ]
  7. 7 [רש"י דברים ז, יט]
  8. 8 [balbe = עילג, מגמגם]
  9. 9 [זבחים ק"ב ע"א]
  10. 10 [שבת קל"ט ע"א]
  11. 11 [רש"י בראשית ו, ב]