תהלים פרק פב
א מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּעֲדַת־אֵ֑ל[1] בְּקֶ֖רֶב אֱלֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט[2]׃
(א) אלהים נצב בעדת אל - לראות אם אמת ישפוטו ואתם הדיינים עד מתי תשפטו עול:
ב עַד־מָתַ֥י תִּשְׁפְּטוּ־עָ֑וֶל וּפְנֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה׃
ג שִׁפְטוּ־דַ֥ל וְיָת֑וֹם עָנִ֖י וָרָ֣שׁ הַצְדִּֽיקוּ[3]׃
(ג) הצדיקו - אם זכאי הוא בדינו אל תהפכו דינו לטובה בשביל לשאת פני רשעים:
ד פַּלְּטוּ־דַ֥ל וְאֶבְי֑וֹן מִיַּ֖ד רְשָׁעִ֣ים הַצִּֽילוּ׃
ה לֹ֤א יָֽדְע֨וּ ׀ וְלֹ֥א יָבִ֗ינוּ בַּחֲשֵׁכָ֥ה יִתְהַלָּ֑כוּ יִ֝מּ֗וֹטוּ כָּל־מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃
(ה) לא ידעו - הדיינין המעוותים את הדין: ולא יבינו - את אשר בשביל העון הזה יתהלכו בחשכה (על דרך כי השוחד יעור וגו') וימוטו על כך מוסדי ארץ:
ו אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם׃
(ו) אלהים אתם - מלאכים כשנתתי לכם את התורה נתתיה לכם ע"מ שאין מלאך המות שולט עוד בכם:
ז אָ֭כֵן כְּאָדָ֣ם תְּמוּת֑וּן וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ׃
(ז) אכן כאדם תמותון - אכן כאדם הראשון תמותון אחרי שחבלתם מעשיכם כמוהו: וכאחד השרים - הראשונים שמתו כן תפולו, ומדרש אגדה כאחד השרים של מעלה שנאמר (ישעיהו כ״ד:כ״א) יפקוד ה' על צבא המרום במרום:
ח קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכָל־הַגּוֹיִֽם׃
(ח) קומה אלהים - אסף התחיל להתפלל שיקום ויכרית אותם הדיינין המקולקלין מישראל: כי אתה - הוא הנוחל הגוים, והכל בידך לשפוט: