ב"ה, י"ד ניסן, ערב חג הפסח, ה'תשל"ב
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג אי"א חו"ב נבון ומסביר איש האשכולות ורב רבנן וכו' מהרי"ד שי' הלוי
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתב כת"ר מי"ב ניסן.
ות"ח על הברכות. וכבר
מלתי'
אמורה בתוה"ק:
ואברכה
(ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של הק'
שתוספתו
מרובה על העיקר (
וכהמצו"ב
).
ולקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמיתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב.
ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה.
ובפרט שעבודת השם, כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האדם ובמשך כל היום וכל הלילה, וכמו
שנאמר
בכל דרכיך דעהו.
בכבוד ובברכה.
ע"פ
תוכן מכתבו
– ארשה לעצמי לעורר ע"ד תמיהתי רבה מאז על אי ההו"ל
בדפוס
– שיעורי כת"ר בגפ"ת, והתועלת מובנת.
וכן על אי ההו"ל דחידושיו באופן
דשקו"ט
– דא"ז הרה"ג וכו' וכו' הרר"ח ע"ה הלוי שע"פ השמועה נמצאים תח"י כת"ר. והרי דוקא
השקו"ט
מלמדת דרך הלימוד וכו'. ולהעיר משבת (לג, סע"ב), נדרים (לח, א) טוב עין כו', וקו"א לאדמו"ר הזקן הל' ת"ת רפ"ג (ד"מעט מזעיר"
הובא
בש"ס).