[ד' שבט, ה'תש"ל]
המדובר
שלום וברכה!
בההתועדות – הוא לפרש
פרש"י עה"ת
(לבן חמש למקרא) שהגדירו
בעצמו – שהוא לפרש
פשוטו של מקרא
– שזה שולל
כל
התירוצים: 1) שרש"י סומך אמש"כ במשנה
וכו'
. 2) שרש"י סומך על פרש"י שבש"ס או אפילו על פרש"י עה"ת
שלאחרי
פסוק זה. 3) שרש"י סומך על סברא – באם הסברא אינה פשוטה בהבנתו של
בן חמש
עד כ"כ שרש"י אינו צריך להזכירה בפירוש.
ולפענ"ד הנחות הנ"ל – מבוארות ומוכרחות בשכל הפשוט, באם נאמר שפרש"י עה"ת – הוא מה
שרש"י
עצמו
מעיד עליו ומגדירו (בראשית ג, ח. ובכ"מ).
עפהנ"ל אין מקום לתי' שרש"י סומך 1) אמש"כ . . בפ' החובל! 2) על הסברא
דגדול
המצווה כו' – דאפילו בשכלו דבן טו לגמרא אינה פשוטה כלל, כ"א
במחלוקת
שנוי'.
דרך אגב:
נת'
כהנ"ל ובאריכות בפעם
הא'
שנדבר בפרש"י זה. ובמסקנא – שרש"י סומך אמש"כ
בפרש"י עה"ת לפני
פ' המילה (נח ט, ה). ובמילא גם אין מקום לקושיא על
פרש"י
– מסוגיית החובל וכו'. ובטח נרשם ג"כ בהר"ד כ"ז.
בכל אופן ת"ח על ההערה והשקו"ט.