ב"ה, בשבוע דפ' בהעלותך את הנרות, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י. — תלמידי ישיבת תומכי-תמימים ליובאַוויטש — לחג הסיום, מאָנטרעאַל — ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בקשר עם חג הסיום בשבוע הבע"ל, הנני שולח ברכתי לכל המסיימים, וכן הר"מים והמנהלים והמחנכים וכל התלמידים שיחיו.
כיון שבשבת שלפני הסיום דהאי שתא קוראים פ'
בהעלתך את הנרות
, הרי בודאי שיש בזה משום הכנה והתעוררות להמסיימים וכל המשתתפים בהסיום,
ובפרט – על פי המבואר ב
לקוטי
תורה
(פ' בהעלותך) לרבנו הזקן, שענין המנורה – כי הנשמה קרוי' נר,
כמ"ש
נר ה' נשמת אדם
כו' ויש בנש"י בחינת ז' נרות שהם ז' מדרגות בעבודת ה', יש עובד מאהבה משוך כמים, ויש מאהבה כרשפי אש, ויש על ידי התורה קו הממוצע וכו' (ראה שם באריכות).
ומכאן ההוראה לכל אחד ואחד מבני ישראל לא רק להמשיך
ולהעלות
בנשמתם הם –
נר תמיד
ד
נר
מצוה ותורה אור
, אלא גם להדליק ולהלהיב נשמת כל או"א מבנ"י, לכל סוגיהם, באופן שגם הם וביתם יהיו משכן ומקדש לו ית', בהתאם לרצונו ולהבטחתו של הקב"ה
ושכנתי
בתוכם
,
בתוך
כל אחד ואחד מהם.
ואם בכל אחד ואחד מבני ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה בנוגע לתלמידי התמימים, אשר תפקידם – בסגנון המייסד הגדול דישיבת תומכי-תמימים הוא כ"ק אדמו"ר נ"ע – להיות
נרות
להאיר
, שהוא עצם שליחותם.
ויהי רצון אשר כל אחד ואחד מהמסיימים, בתוככי כל תלמידי הישיבה, שיחיו, ימלאו שליחותם בתור תלמידים דישיבת תומכי-תמימים ליובאַוויטש, להפיץ
אור
תורה
– תורת הנגלה ותורת החסידות, כי תורה אחת היא לכולנו, ו
נר
מצוה
– קיום המצוות בחיות ובהידור, כי
מעשה
עיקר, ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, מתוך שמחה וטוב לבב.
בברכה להצלחה מופלגה בגשמיות וברוחניות גם יחד ולבשורות טובות בכל האמור.