ב"ה, שושן-פורים, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י. — הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' — מוה"ר — יחזקאל שי'
שלום וברכה!
הנני לאשר קבלת מכתבו עם המצו"ב. ולאחר בקשת הסליחה, מוכרחני לכתוב תגובתי כפי שהיתה, אשר בקבלת מכתבו תמהתי על סגנונו ועוד יותר המשמע בין השטין, שכאילו ישועה גדולה ופורקן כהיום הזה כיוון שהושג הסכם וכולי.
ולאחרי שראיתי שגם במכ"ע מפרסמים ידיעות כאלו בשם האגודה ובהדגשה, נתוסף צער על התמהון, שאפילו את"ל שעי"ז יגדילו שם האגודה בודאי שאסור בהחלט לעשות זה על חשבון היזק לחינוך של בני ובנות ישראל.
ובפרט שההגדלה האמורה בספק גדול מוטלת, שהרי סוף סוף יתברר המצב ותוכן ההשגים האמורים, ומובן איך יתפרשו פרסומים הנ"ל וד"ל.
למותר להוסיף שכשקבלתי ידיעה ע"ד ה"קבלת פנים" והתגובות
בבעקמאַן-סטריט
מהשליח שבא מאה"ק ת"ו המתאר המצב לאמתתו, גדול התמהון והצער עוד יותר.
ויהי רצון אשר סו"ס יהי' בגלוי כאשר הי' בימים ההם בזמן הזה,
אורה
– זו תורה וכולי
ואורה
וגו' כפשוטו
לבני
ישראל בכל מושבותיהם ובפרט באה"ק ת"ו.
בכבוד ובברכה, לבשורות טובות סוכ"ס.
נ.ב.
עכבתי משלוח המכתב לכמה ימים כיון שחכיתי לידיעות נוספות משם. ובעוה"ר ובצער רב אשרו הידיעות הנוספות ע"ד ה"השגים" ומצב האיום, בפרט נוסף שלעסקני האגודה באהקת"ו הודיעו המצב בכל פרטיו, שכמובן גם זה מצער שההודעה אליהם צריכה היתה לבוא על ידי אחרים, אף שלכאורה זה צריך הי' להיות מתפקידם הם ומתפקידם הראשי.
פשוט שאין בכל הכתוב כל רצון כלל וכלל לנהל מחלוקת עם מישהו או לזלזל בכבודו של מישהו, אלא שכולי האי ואולי יואיל לעתיד עכ"פ.