ב"ה, ו' שבט, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א
שלום וברכה!
בהתקרב יום ההילולא כ"ק מו"ח אדמו"ר בערש"ק הבע"ל. הנני, כדרכי, לשגר לכ' איזה דברים שבכתב ובפרט להזכיר מה
שזכינו
שנינו להיות בצוותא בהתועדות די"ט כסלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר ולנגן ביחד ניגונו של רבינו הזקן, שמכתב זה נכתב בין יום ההילולא שלו כ"ד טבת והילולא דיו"ד שבט.
ועל פי מה שכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר
במכתבו
הראשון בקשר עם יום ההילולא של אביו, שרועי ישראל לא יעזבו צאן מרעיתם
ומה
עד עתה עומד ומשמש אף עתה עומד ומשמש במרום, משמש את צאן מרעיתו בתוככי כל ישראל, הרי
כלשון הידוע
רצוא ושוב, ענין היחוד בזכרונו הוא רצוא עלי' והתיחדות בזכרונו של בעל ההילולא ועניניו ושוב והמשכה במעשה בפועל בעולמנו זה הגשמי והחומרי ללכת בדרך ישרה אשר הורנו בדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו (אגה"ק לרבנו הזקן להסתלקות אדמו"ר הרמ"מ מהורודוק, אגה"ק בתניא סי' זך).
ומענין לענין באותו ענין, הנני מצרף בזה מה שיצא לאור זה עתה ס'
התניא
בהעתקתו לשפה האיטלקית, שפת רומי אשר
לאום
מלאום יאמץ כשזה (רומי) נופל – תבנה ירושלים עיר קדשנו,
אחת הפעולות מהפצת המעיינות חוצה.
בהוקרה ובכבוד ובברכה לאויו"ש טובות.
B"H, 6th of Shevat, 5728.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
As the day of the hilulah (anniversary of passing) of the holy Admor approaches, I am—as is my custom—sending you some written words, especially to recall how we merited to be together at the farbrengen on Yud Kislev by the holy Admor and to sing together the niggun of Rabbeinu HaZaken. This letter is being written between his hilulah on 24 Teves and the hilulah on Yud Shevat.
Based on what the holy Admor wrote in his first letter regarding his father's yahrzeit—that shepherds of Israel do not abandon their flock and that just as until now he stood and served, so too now he stands and serves above, serving his flock among all Israel—there is a well-known expression: ratzo v'shov (yearning and return). The idea is that unity in remembering him is an ascent and unification with the one whose yahrzeit it is and his matters; then comes return—drawing this into actual deeds in our physical world by following the straight path he taught us and walking in his ways (see Iggeres Kodesh to Rabbeinu HaZaken regarding the passing of Admor HaRammam from Horodok; Iggeres Kodesh in Tanya section 27).
On a related note, I am enclosing here what has just been published: Sefer HaTanya translated into Italian—the language of Rome—about which it is said "one nation shall strengthen itself against another," for when Rome falls, Jerusalem our holy city will be rebuilt. This is one of the activities in spreading the wellsprings outward.
With esteem, honor, and blessings for all good.
Summary
The Rebbe teaches that remembering tzaddikim inspires both spiritual ascent and practical action. Sharing Tanya in new languages furthers this mission by spreading Chassidus worldwide.