ב"ה, ערב חג הגאולה די"ט כסלו, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מרת
שפרה יהודית תחי'
ברכה ושלום!
מאשר הנני קבלת מכתבה והקודמו.
ואשרי חלקה שזכתה וגם הצליחה לעודד נפשות רבות מבנות ישראל, אשר כל אחת ואחת מהן בת שרה רבקה רחל ולאה, במעמדן המיוחד שאבדו בעליהם (תבדלנה לחיים טובים). ובודאי ובודאי נאמנים
דברי
חכמינו ז"ל "הוא נענה תחלה", שיעודדה השם יתברך ויתעלה ויחזק רוחה במצבה היא.
והרי
לו
נתכנו עלילות ואך הוא היודע טעמי הנהגתו בעולמנו זה, אלא שברור וידוע
שכל
מה דעביד רחמנא לטב עביד. ועל פי
המדובר
במ"א והכתוב כמה פעמים מגדולי ישראל אין כל פלא כלל אשר נברא אינו מבין הליכות הבורא ית', להיות ואין ערך כלל וכלל ביניהם, פרט באותן הנקודות אשר רצה הבורא בחסדו הגדול וגילה חכמתו ורצונו ועניניו להנבראים.
ואם בכל עניני טוב וקדושה אמרו רז"ל
הקב"ה
עוזרו, על אחת כמה וכמה בנסיון גדול כהאמור, שלא להרהר אחר מדותיו של הבורא באסון אבדת בעל ואב לילדים. ועזר הקב"ה, שהוא
אלקים
אמת, בודאי שגם העזר, ובנידון האמור התנחומים, מבוססים על האמת, אף שנעלמה מאתנו ההבנה בזה.
תקותי חזקה על פי הידיעות שקבלתי
ממפעלה
הנעלה בעבר – שביתר שאת וביתר עוז תפעול בזה בימים יבואו,
וכמים
הפנים לפנים תתעוררנה גם הנשים שבאה עמהן בקישור להשתתף ולעזור במפעל זה ולעשות כמותה, וביחד תרחיבנה הצנורות לקבלת ברכת השי"ת בכל המצטרך לכל אחת ואחת מהן ובני ביתן שיחיו,
על ידי ההתחזקות בהנהגה יום-יומית על פי תורתנו תורת חיים הנתונה מאלקים חיים, ובנקודה הפנימית – לגדל את ילידיהן שי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.
ומגלגלין
זכות ליום זכאי, שמפני כמה סיבות נכתב המכתב בין יו"ד כסלו, גאולת אדמו"ר האמצעי, וי"ט כסלו, גאולת אדמו"ר הזקן, אשר הם הן גם גאולתנו ופדות נפשנו, שתגאל כל אחת ואחת מהן, בתוככי כלל ישראל, מכל מחשבות המבלבלות ובכלל מכל ענינים המבלבלים למילוי תפקידן, תפקיד כל בת ישראל נאמנה לה' ולתורתו, להנהיג ביתה בישראל ולחנך בני' ובנותי' ברוח ישראל סבא, שיהיו לשם ולתהלה ולתפארת עמנו בני ישראל. והרי זה ג"כ קורת רוח וזכות הכי נעלית לנשמת הנפטרים, הבעל והאב, הי"ד, בהביטם מעולם האמת ורואים בנים ובנות הולכים בדרך האמת הטוב והישר, דרך המלך שהתוה לנו מלכו של עולם, ה' יתברך ויתעלה.
ויהי רצון אשר מתאים לסיום חודש זה, הם
ימי
החנוכה, יהי' מכאן ואילך הולך ומוסיף מיום ליום באור, אשר יאיר ה' חיי כל אחת ואחת מהן
ואך
טוב וחסד אמתיים וגלויים ימצאו אותן תמיד כל הימים.
בברכת חג הגאולה ותוספת הצלחה במפעל האמור ולבשורות טובות בכל הכתוב.
מ. שניאורסאהן
מצורפת בזה השתתפותי גם אני בהוצאת המפעל והרחבתו.
B"H, Eve of the Festival of Redemption, 19th of Kislev, 5728.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
Mrs. Shifra Yehudit, may she live. Blessings and peace!
I hereby acknowledge receipt of your letter and the previous one. Fortunate is your portion that you have merited and succeeded in encouraging many souls among the daughters of Israel—each one a daughter of Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah—in their unique situation as women who have lost their husbands (may they be separated for long life).
Certainly, certainly the words of our Sages are true: "He who responds first is answered first," that may Hashem encourage you and strengthen your spirit in your own situation. For only He arranges all events, and only He knows the reasons for His conduct in our world; but it is clear and known that everything the Merciful One does is for good.
As discussed in many places by our Sages and written many times by the greats of Israel: there is no wonder at all that a created being cannot understand the ways of the Creator—there is simply no comparison between them—except in those points where the Creator in His great kindness chose to reveal His wisdom and will to His creations.
If regarding all matters of goodness and holiness our Sages said "the Holy One helps him," how much more so in such a great trial as this—not to question the ways of the Creator regarding the tragedy of losing a husband and father to children. And Hashem's help—He Who is true G‑d—certainly also means that the help (and in this case, consolation) is based on truth, even if we do not understand it.
My strong hope—based on what I have learned about your noble work in the past—is that with even greater strength you will continue this work in coming days; "as water reflects a face to a face," so too will those women with whom you connect be inspired to participate and help in this initiative as you do. Together you will broaden the channels for receiving Hashem's blessing for everything needed by each one of them and their households—through strengthening daily conduct according to our Torah of life given by the living G‑d—and most importantly: raising their children for Torah, marriage, and good deeds with abundance.
Merit is brought about on an auspicious day; for several reasons this letter was written between Yud Kislev (the redemption of Admor HaEmtza'i) and Yud-Tes Kislev (the redemption of Admor HaZaken), which are also our redemption and salvation—that each one will be redeemed from confusing thoughts and from anything distracting her from fulfilling her mission: every faithful daughter of Israel's role—to lead her home as a Jewish home and educate her sons and daughters in the spirit of Israel Saba so they become a source of pride for our people.
This also brings satisfaction and the highest merit to the souls of those who have passed—the husband and father—when they look from the World of Truth and see sons and daughters walking on the path of truth—the upright path charted by the King of Kings, Hashem blessed be He.
May it be G‑d's will that—as fits with this month's conclusion during Chanukah—from now on there should be ever-increasing light day by day; may Hashem illuminate each one's life so only true goodness and revealed kindness will always be found by them.
With blessings for Chag HaGeulah (Festival of Redemption) and increased success in this initiative—and for good news regarding all mentioned above.
Summary
The Rebbe encourages widows leading support efforts for others like themselves to remain steadfast in faith despite hardship. By strengthening Torah observance together with others, they bring blessing upon themselves, their families, and honor to those who have passed on.