ב"ה, יום השלישי, ג' תמוז , ה'תשכ"ו
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו...
ובעמדנו לפני ימי הגאולה יב-יג תמוז, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל,
והרי בתר רישא גופא אזיל,
יהי רצון שתהי' נשיאות ראש כל או"א - בעניניו הפרטים ובענינים הכללים בם צריך לפעול, גם יחד,
פעולות כל אחד ואחת, בכל הענינים עליהם מסר נפשו בעל הגאולה, וצוה עליהם לתלמידיו, לההולכים באורחותיו ולכל השייכים אליו, בתוככי כלל ישראל,
אשר תהיינה הפעולות כדבעי לי' למיעבד ובזריזות (מצדו) ובמהירות (מצד העזר מלמעלה),
לקיים המטרה הפנימית של כל פעולות בנ"י: אנן פועלי דיממי אנן - מאכן ליכטיג - להאיר ועד שיומשך האור למטה להיות - נראה אור,
ונראה בקיום תקות בעל הגאולה - כדבריו ביום אשר חופשה ניתנה לו ממאסרו (ג' תמוז תרפ"ז): ש"יהי ה' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו ולכל בנ"י יהי' אור ברוחניות ובגשמיות".
בברכת חג הגאולה
מ. שניאורסאהן
* * *
בת"ח על הכתיבה בפרטיות ע"ד השיחה וכן בנוגע למכ' אדנ"ע , וחמרא למרא וטיבותי' לשקיא (ולהעיר מדרמ"צ ע' 12) ובברכת חג הגאולה
* * *
במענה לשאלתו - באם נוגע לבריאות כדאי לשנות דירתם.
הפ"נ שבמכתבו יקרא בעת רצון עה"צ הק'.
* * *
לההערה מהרמב"ן במדבר (א, מה) - שייך יותר לענין דפ"נ מאשר למעמד וכו', אבל ראה כתובות (קה, סע"ב) - וע"פ המבואר שם יובן ג"כ מה שנתקבל זה לרצון אצל רבותינו נשיאינו, למרות הפס"ד בשו"ע חו"מ סו"ס רמט (וביותר יוקשה עפמש"כ בסמ"ע שם : ואינו מוכיחן כו'). אלא שדייקו חז"ל שם "המביא" (ולא "הנותן" סתם - שכולל גם זה שלחצו עליו) "דורון" (עפמשנ"ת ברמ"א שו"ע יו"ד סו"ס רנא) "ביכורים" (עיין במס' ביכורים. וד"ל). ואכמ"ל.
ג' תמוז: "יום צאת כ"ק אדמו"ר שליט"א ממאסרו לנסוע לעיר מקלטו" - בשנת תרפ"ז (ראה ס' הקונטרסים א' ע' שנ).
לפני ימי הגאולה: וי"ל שזהו גם יום ההכנה אלי' - יום היציאה מבית האסורים.
בתר רישא: עירובין מא, א: לאחר פטירתו כו'.
רישא: ראה ג"כ תניא רפ"ב.
נשיאות ראש: ראה לקו"ת במדבר בתחלתו.
לההולכים באורחותיו: ראה אגה"ק סכ"ז.
כדבעי לי' למיעבד: ראה כתובות סז, רע"א.
ובזריזות: ראה אגה"ק סכ"א.
ובמהירות: ראה לקו"ת ס"פ קרח.
------------------------
נדפסה בסה"מ תש"ה בתחלתו, ובלקו"ש ח"ח ע' 355, והושלמה עפ"י צילום האגרת.
אנן פועלי: עירובין (סה, א) וכביאור הצ"צ (לקו"ד ע' תכ. ספר המאמרים ה'תש"ח ע' רצב ואילך).
שיומשך..אור: לקו"ת ס"פ קרח שם.
כדבריו: ראה ס' הקונטרסים שם.
יהי..ואל יטשנו: הענין בעבודה - ראה סד"ה יהי ה"א (ס' המאמרים ה'תש"י ע' נז).
וע"פ המבואר שם יובן ג"כ מה שבסיום דבריו אומר "ברוחניות" ואח"כ "ובגשמיות" - היפך מהרגיל בדברי ומכתבי בעל הגאולה.
------------------------
בת"ח על הכתיבה: כתי"ק בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מוהרש"י זוין.
אגרות נוספות אליו - לעיל ט'לג, ובהנסמן בהערות שם.
למכ' אדנ"ע: כנראה הכוונה למכתבי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שרכש מו"ה רש"ז שזר ומסרו לרבינו בעת ביקורו אצלו (כדלקמן אגרת ט'קצ), וע"ז כותב לו כאן "חמרא למרא וטיבותי' לשקיא".
וחמרא למרא וטיבותי' לשקיא: ב"ק צב, ב.
מדרמ"צ ע' 12: היינו כי אדם בלבד הוא בעל בחירה [משא"כ בצבא השמים].
לההערה: קטע זה נדפס בלקו"ש חי"ג ע' 133, ונכתבה בשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח אל מו"ה יצחק דובאוו. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'פח, ובהנסמן בהערות שם.
לההערה מהרמב"ן: בענין נתינת דמי מעמד. וכנראה רצה לפעול אצל רבינו שיסכים לקבל מעות מעמד מאנ"ש (ראה לעיל אגרות ט'קנ-ט'קנא).
מהרמב"ן במדבר (א, מה): כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה' והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים.
כתובות (קה, סע"ב): כל המביא דורון לת"ח כאילו מקריב ביכורים. וראה גם תורת מנחם - התוועדויות ח"א ע' יב ואילך.
בשו"ע חו"מ סו"ס רמט: מדת חסידות שלא לקבל מתנה אלא לבטוח בהשם שיתן לו די מחסורו, שנאמר [משלי טו, כז] ושונא מתנות יחי'.
בסמ"ע שם: כי הלהוט אחר מתנות צריך להחניף הבריות ואינו מוכיחן על מעשיהם הרעים שרואה בהם.
שדייקו חז"ל: המביא דוקא ודורון דוקא וביכורים דוקא, משא"כ באופן שרצו לסדר את מגבית המעמד, ולכן לא הסכים על זה רבינו, כדלעיל שם.
ברמ"א שו"ע יו"ד סו"ס רנא: ואין לפרנס הרב שבעיר מכיס של צדקה דגנאי הוא לו..
אבל כל יחיד יוכל לשלוח לו מצדקה שלו וזהו דרך כבוד.
B"H, the third day, 3rd of Tammuz, 5726.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
I acknowledge receipt of your letter... As we stand before the Days of Redemption—12th and 13th of Tammuz—the redemption of my revered father-in-law, the Rebbe, leader of Israel. Since the body follows the head, may it be G‑d's will that each person's leadership—both in their personal matters and in communal affairs where they must act—should be as it ought to be. This includes both individual and collective efforts in all areas for which the Redeemer gave his life and instructed his students, followers in his ways, and all those connected to him among all Israel. May these actions be carried out properly and with zeal (from one's own side) and with speed (from Above), to fulfill the inner goal of all actions by Jews: "Anan poalei d'yemama anan" (We are workers of daylight)—to bring light—to illuminate until this light is drawn down below so that "Nireh Or" (the light will be seen), and we will witness the fulfillment of the hope expressed by the Redeemer on the day he was granted freedom from imprisonment (3rd Tammuz 5687): "May Hashem our G‑d be with us as He was with our fathers; may He not leave us nor forsake us; and for all Jews there should be light both spiritually and materially."
With blessings for Chag HaGeulah,
M. Schneersohn
Thank you very much for writing in detail about the sichah as well as regarding Adna's letter. "The wine belongs to its owner but thanks go to its server" (see Dramatza p.12). With blessings for Chag HaGeulah.
In response to your question—if it concerns health, it is advisable to change your residence. The pan mentioned in your letter will be read at an auspicious time at the holy resting place.
Regarding your note from Ramban on Bamidbar (1:45)—it is more relevant to pan than to maamad funds etc., but see Ketubot (105b); based on what is explained there one can also understand why this was accepted favorably by our Rebbeim despite the ruling in Shulchan Aruch Choshen Mishpat end siman 249 (and this is even more difficult according to Sema there: "and he does not rebuke them etc."). However, our Sages were precise there: "the one who brings" (not just "the one who gives," which would include someone pressured into giving), "a gift" (as explained by Rema Shulchan Aruch Yoreh Deah end siman 251), "bikkurim" (see Tractate Bikkurim). This is not the place for further elaboration.
Summary
The Rebbe teaches that as we approach days marking redemption, every Jew should strive to illuminate their surroundings through proper action with zeal and purpose. Even practical questions—like health or giving gifts—are elevated when aligned with this inner mission.