ב"ה, כ' אייר, תשכ"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבה מיום הראשון, בו כותבת אודות בעית אמוץ ילדים מאה"ק ת"ו, והאם תסע בקשר לזה לשם, לברר הפרטים ולנהל המשא ומתן בזה וכו'.
בנוגע לאמוץ בכלל יש מלכתחלה לשער הקישוים הקשורים בזה ע"פ תורתנו הק' כמבואר בשולחן ערוך, בהקדם שילד מאומץ אין דינו שוה כמובן לבן או בת ממש מלידה, ולכן עניני חבוק ונשוק ויחוד, המותרים בין אב לבת או מאם לבנה, אין מקום להיתר זה בנוגע לילד מאומץ, ומובן עד כמה קשה להזהר מהאמור, כשמגדלים ומחנכים את הילד באופן שלא ירגיש שאינו ילד מלידה.
שלכן יש להתענין באמוץ ילד, רק לאחרי הביא בחשבון את האמור, והחלטה בתוקף הדרוש להתנהג עם הילד ע"פ הוראת תורתנו הק' תורת חיים, ובאם יחליטו היא ובעלה שי' כן, ונראה להם שישנם סיכוים אשר באם יבקר מי מהם באה"ק ת"ו יצליח לקבל את הילד או הילדה, אזי יסע בשעה טובה ומוצלחת.
כבקשתה נשלח המכתב מבלי לחכות על התור.
נדפסה בלקו"ש חל"ז ע' 197, והושלמה ע"פ העתקה.
בנוגע לאמוץ: ראה גם לעיל חכ"ג אגרת ח'תש, ובהנסמן בהערות שם.