ב"ה, כ"ב מ"ח, תשכ"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מי"ד חשון,
בטח בינתים כבר נתקבל המענה שלי על שאלתו במכתבו האמור.
מהסיבות העיקריות בהעכוב הי', לא ככתבו ענינים רבים וחשובים ביותר, שהרי הענין אודותו כתב נוגע בעולם מלא ובבנין עדי עד, כי אם תקותי היתה לקבל מכתב באופן ישיר מבתו תחי', וכהוראת התורה, נקרא לנערה ונשאלה את פי', שהרי בענינים התלוים בעיקרם בלב וברגש, אינו דומה השמיעה אודותם מכלי שני לראשון אפילו הקרוב ביותר, וק"ל, ורק בראותי שכנראה לא יבוא הנ"ל עניתי כנ"ל.
תקותי חזקה אשר מעת שיחתנו בהיותו כאן, ניצל כח תורתנו בהציווי להעלות בקדש (שציווי התורה הוא גם נתינת כח, ולא עוד אלא גם הבטחה, וכביאור רבנו הזקן בזה ), ז.א. שעלה והעלה אחרים, ובפרט בני משפחתו ותלמידיו שי' (שגם הם נקראים בנים) בעניני קדושת התורה ומצותי',
ובפרט שהרי בכגון זה הובטחנו, הבא לטהר מסייעין אותו, ואדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה.
בברכה לבשו"ט בכל האמור,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
נדפסה בלקו"ש חל"ה ע' 271, והושלמה עפ"י העתקה.
בעולם מלא: ראה סנהדרין לז, א (במשנה). וש"נ.
נקרא לנערה ונשאלה את פי': חיי שרה כד, נז.
בהציווי להעלות בקודש: ברכות כח, א. וש"נ.
וכביאור רבנו הזקן בזה: ראה גם תו"א תשא פו, ג.
שגם הם נקראים בנים: ראה ספרי ופרש"י ואתחנן ו, ז.
הבא לטהר מסייעין אותו: יומא לח, סע"ב. וש"נ.
ואדם מקדש עצמו מעט כו': שם לט, רע"א. וראה תניא ספכ"ז.