ב"ה, טו"ב לחודש זיו, ה'תשכ"ב
ברוקלין, נ. י.
כינוס ארצי של מנהלי הישיבות כ-כ"ג אייר, פרענדייל, נ. י. ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
במענה להודעתם על דבר כינוסם, יהי רצון שיהי' בהצלחה מופלגה בתוצאות ממשיות, כינוס שיתקדש שמא עילאה על ידו ועל ידי כל אחד ואחד מהמשתתפים בפרט, בתוספת ברכה והצלחה בעבודתם בקדש.
והנני להשתמש בשעת כושר זו להביא לתשומת לב הכינוס והמתכנסים נקודה עקרית הנוגעת ביסודות החנוך על טהרת הקדש, נקודה הדורשת תיקון מהיר ושלם, שלפלא שלא נתקן עד עכשיו, והיא:
מפני כמה סיבות הרי ברובא דרובא של הישיבות במדינה זו תלמידי הישיבות לומדים גם למודי קדש וגם - להבדיל בין קדש לחול - לימודי חול בין כתלי הישיבה, על כל פנים עד גיל ידוע. ומבלי היכנס בזה לגוף הענין הרי זוהי המציאות שאין להתעלם ממנה.
ובשים לב שהתלמידים הם בגיל ההתרשמות מכל פרט, לא רק במישרין אלא גם בעקיפין, ולפעמים ההשפעה בעקיפין כוחה יפה יותר, הרי מן הנמנע שהתלמיד או התלמידה לא יתרשמו מהיחס שהם רואים לשתי הרשויות האלו. שלכן מוכרח הדבר שהתלמיד יראה בהוכחה גמורה שאף ששניהם נלמדים בין כתלי הישיבה העיקר הוא למודי תורתנו הק' תורת חיים, ואשר למודי החול אינם אלא טפל, ושלא בערך טפל לעיקר.
ודא עקא, שבעוה"ר בחלק חשוב של הישיבות ואולי ברובן, הנה בעקיפין ולפעמים גם במישרין ההדגשה היא להיפך, זאת אומרת שלא רק ששניהם שוים בערכם, אלא שחשיבות יתרה נודעת ללמודי החול. ו"חשיבות" יתרה זו מתבטאת בכמה פנים ואופנים, הן בעצם הלמודים - בקפידת ההתקדמות בהם, בעבודות בית, בבחינות תכופות וכו' וכו'; וכן ההצלחה בבחינות מהוללה בכל התשבחות ובפרסים ובאותות הצטיינות וכדומה. וכל זה אפילו בין כתלי הישיבה, ואין צריך לומר בבית. והן גם בחיצוניות הענינים - בצורת ספרי הלימוד, בחדרי הלימוד ובאבזרייהו וכו' וכו'. וכן גם ביחס האישי למלמדי למודי קדש ולאלו המלמדים למודי חול, שאפלי' ניכרת לטובת אלו האחרונים בכמה ענינים, לרבות עניני משכורת וכו'.
ואילו הי' יחס זה בא אך ורק מצד הבעלי-בתים או ההורים, לא החרשתי, ועל אחת כמה וכמה שלפעמים היחס ניכר גם מצד ההנהלה והמנהלים.
וכבר הארכתי בזה בימי הפורים שעברו, בגודל ההיזק שבהדגשה יתרה זו על למודי החול. שהרי פשוט ומובן שעיקר מטרת הישיבה, בין שנקראת ישיבה קטנה בין ישיבה סתם, הוא למודי תורתנו הקדושה. ואם אפילו אפשר למצוא סיבות ואפילו אולי "הצדקות" על כמה פרטים ביחס הנ"ל, אבל דעת לנבון נקל שיחס זה חותר תחת יסודות החנוך ואין די באר התקלה מזה.
אי לזאת הנני בא לעורר את הכינוס לדון בכובד ראש בבעי' הרת-תוצאות הנ"ל בכדי להכניס שיפור ותיקון מידי, וזכות הרבים מסייעתם.
בכבוד ובברכת הצלחה.
B"H, 15th of the month of Ziv, 5722.
Brooklyn, NY.
National gathering of yeshiva administrators around the 23rd of Iyar, Ferndale, NY. May Hashem be upon them and grant them life.
Shalom u'Vrachah!
In response to your notification about your gathering, may it be G‑d's will that it be exceedingly successful with tangible results—a gathering sanctified with supreme holiness through it and through each individual participant in particular, with added blessing and success in your holy work.
I take this opportunity to bring to the attention of the gathering and its participants a central point touching on the foundations of education in purity and holiness—a point requiring swift and complete correction, surprisingly not yet addressed: For several reasons, in the vast majority of yeshivas in this country, students study both sacred subjects and—distinguishing between sacred and secular—secular subjects within the yeshiva walls, at least until a certain age. Without entering into the core issue here, this is a reality that cannot be ignored.
Considering that students are at an impressionable age—affected by every detail not only directly but also indirectly (and sometimes indirect influence is even stronger)—it is impossible for a student not to be influenced by the attitude they see toward these two domains. Therefore, it is essential that the student sees clear proof that even though both are studied within the yeshiva walls, Torah study—our holy Torah of life—is primary, while secular studies are secondary and vastly inferior in importance.
The problem is that unfortunately—in many or perhaps most yeshivas—indirectly and sometimes even directly, the emphasis is reversed: not only are both considered equal in value but greater importance is given to secular studies. This "greater importance" manifests in various ways: strictness about progress in secular subjects, homework assignments, frequent tests; success in these exams is praised with accolades, prizes, honors—even within yeshiva walls (let alone at home). Externally as well: in textbook design, classrooms, equipment, etc.
This also extends to personal attitudes toward teachers: sometimes preference is shown for those teaching secular subjects—even regarding salary matters. If this attitude came only from laypeople or parents I would remain silent; all the more so since sometimes it comes from administration or principals themselves.
I have already elaborated on this last Purim regarding the great harm caused by overemphasizing secular studies. It is obvious that the main purpose of a yeshiva—whether called "small yeshiva" or simply "yeshiva"—is Torah study. Even if reasons or supposed justifications can be found for some aspects mentioned above, anyone with understanding realizes this attitude undermines educational foundations—the damage cannot be overstated.
Therefore I am prompting this gathering to seriously discuss this critical issue so as to implement immediate improvement and correction; may the merit of the many assist you.
Summary
The Rebbe urges yeshiva leaders to reaffirm Torah study as central within their institutions and warns against practices that elevate secular studies above their proper place. Immediate attention to this issue will strengthen authentic Torah education for future generations.