ב"ה, כ"ט שבט, תשכ"א
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה שלום שי'
שלום וברכה!
לאחרי הפסק נתקבל מכתבו ממוצש"ק עם המצורף אליו.
ובהיותי היום ערב ראש חדש מרבין בשמחה על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הזכרתי את בנו שי' לרפו"ש. ויהי רצון שביחד עם זוגתו יגדלוהו עם כל ילידי' שי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים.
בנועם קראתי מפעולותיו, אבל מתאים לפתגם רבותינו נשיאינו, שגם פתגמיהם תורה היא, גוט איז גוט און בעסער איז בעסער, ומעתיק הנני לשון הכתוב, שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי, ז. א. שאף שגם התורה אומרת שכרם הוא, וצריך לשמור אותו, אין זה בערך לנטירת כרמי שלי.
וכמבואר כ"פ איך שהכל נרמז גם בנגלה דתורה ועד להלכה למעשה, הרי גם בזה כן הוא - שמובן גודל החילוק בהנ"ל - מפסק הדין אפילו כל חפצי שמים, ז. א. מצות, לא ישוו בה לדבר אחד מדברי תורה, אבל במצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים (כרמי שלי) לא רק ישוו בה (מו"ק ט' סוף ע"א) אלא שגם מבטלין ת"ת ועוסק במצוה (עיי"ש ברש"י ותוספת).
ופשיטא שכוונתי בזה לתורת החסידות ועניני' הדרכותי' והנהגותי', וכיון שנצטוינו על הנ"ל בודאי שישנה אפשריות מלאה, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ואין הדבר תלוי אלא ברצון.
לכתבו אודות הרמב"ם וחכמת הקבלה - עיין בזה ספר השיחות קיץ ת"ש עמוד מ"א ובהערה.
לכתבו בשאלתו באמירת סלח לנו, אף שלא שמעתי בזה, אבל מהענין נראה דתלוי רק בזמן אמירת סלח לנו, לא מה שיהי' לאחרי זה.
בברכה בבשו"ט בכל האמור.
מ. שניאורסאהן
מספר התיבות בועל הנסים - ראה סי' היעב"ץ: דחנוכה - ק"ח כו' (והוא - כנוסח אדה"ז) דפורים - ס"ח. והמובא מכלבו וכו' קכ"ד-קכ"ה י"ל שתלוי בשתי הדיעות שבשו"ע סו"ס תרפ"ב. וראה שה"ג להג' מרדכי פ"ב דשבת: בעה"נ יש קכ"ד תיבות כו' עם החתימה כשם שעשית כו'.
בהמצו"ב למכתבו: במאמרו ע"ד חיוב ת"ת כולל אנשים ונשים מבלי כל חילוק גם ברמז! ולא עוד אלא שחותם בל' הרמב"ם בזה! ולהעיר גם מהל' ת"ת לאדה"ז ספ"א.
ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי ע"ז, דמל' הש"ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא ע"פ דרז"ל עה"כ מזה ומזה הם כתובים. - ומדויק הוא בשער ה"שמועסין".
חלקה נדפס בלקו"ש חט"ו ע' 544 חלקה בחי"ט ע' 463 חלקה בחכ"א ע' 484 חלקה בחכ"ג ע' 507 והושלמה ע"פ צילום האגרת.
מו"ה שלום שי': רבקין, סיאטל. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ט אגרת ז'לב, ובהנסמן בהערות שם.
לפתגם: ראה גם לעיל חי"ט אגרת ז'רלח. ח"י אגרת ג'ריט. ח"ו אגרת א'תקמד, ובהנסמן בהערות שם.
כרמי שלי: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ג'תתקצט. ובכ"מ.
הרמב"ם וחכמת הקבלה: ראה גם לעיל ח"ג אגרת תקנא, ובהנסמן בהערות שם.
באמירת סלח לנו: באם יסיים תפלת שמו"ע דמנחה עם שקיעת החמה, ולא יאמר תחנון אח"ז משום שהוא לאחרי שקיע"ח - האם יכה על החזק ב"סלח לנו" (לפי מנהגנו שמכים על החזה רק בתפלה שאומרים תחנון (ספר המנהגים ע' 11)15.
ציורי הלוחות: בארוכה עד"ז ראה שיחת ש"פ תשא תשמ"א ויום שמח"ת תשמ"ב.
B"H, 29 Shevat, 5721.
Brooklyn.
Haraha"g vavac"h iy"a nu"n oseik b-tzt"z Shalom Rabkin
Shalom u'Vrachah!
After a pause I received your letter from Motzaei Shabbat along with its enclosure. And since today is the eve of Rosh Chodesh, when joy is increased, at the holy resting place of my father-in-law the Rebbe zatzal I mentioned his son for a complete recovery. May it be G‑d's will that together with his wife they raise him and all their children to Torah, marriage, and good deeds.
I read with pleasure about your activities; however, in line with the saying of our Rebbeim—whose sayings are also Torah—“Good is good and better is better,” I am quoting the verse: 'Shimoni noterah et haKramim Karmi sheli lo natarti' (They made me keeper of the vineyards; my own vineyard I have not kept), meaning that even though Torah says one must guard a vineyard (i.e., communal responsibilities), it does not compare to guarding one's own vineyard (personal obligations).
As explained many times—even in revealed Torah and down to practical halachah—there is a great difference here: The ruling is that even all matters of Heaven (mitzvos) do not compare to one word of Torah study. But in a mitzvah that cannot be done by others (one's own vineyard), not only do they compare (see Moed Katan 9a end), but one even suspends Torah study to perform the mitzvah (see Rashi and Tosafot there).
Of course my intention here is regarding Chassidus—its teachings, guidance, and practices—and since we are commanded in this matter there is certainly full ability to fulfill it. For Hashem does not come with unreasonable demands upon His creations; it depends only on will.
Regarding your question about Rambam and Kabbalah—see Sefer HaSichos summer 5700 page 41 and its note.
Regarding your question about saying 'Selach Lanu': although I have not heard directly about this matter, from its nature it seems to depend only on when 'Selach Lanu' is recited—not what happens afterward.
Blessings for good news in all mentioned above.
Summary
The Rebbe teaches that while communal obligations are important, one's personal spiritual growth—especially through Torah study and Chassidus—takes precedence when both cannot be fulfilled simultaneously. Fulfilling personal mitzvahs empowers broader communal impact.