ב"ה, א' כסלו, תשכ"א
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבה, וכבקשתה אזכירם עוד הפעם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן הבקשה.
ולמרות סגנון כתבה ותוכנו, ועוד יותר למרות שהמצב נשנה כמעט בכל מכתב ממנה, הרי לא אבדתי ח"ו תקותי, אשר סוף סוף לא רק תראה את הטוב בחיים, כולל גם חיי-ה, אלא שבראי' זו תבוא בהרגשה בלב, ובפרט ע"פ סגנון תורת החסידות, אשר בעולמנו זה הכל מעורב טוב ורע, ועל האדם לבחור מה להדגיש ובמה להתבונן, ובמה להתענין, כי בחיי כל או"א שני דרכים ישנם, לראות את הטוב הסובב אותו או וכו', ואם בכאו"א הדברים אמורים עאכו"כ בבני ובנות ישראל, המאמינים אמונה מוחלטית בנצחיות הנפש, ז.א. נצחיות הרוחניות, ז.א. נצחון הטוב נצחון בהחלט, שהרי אי אפשר שדבר חולף ועובר שלא ינוצח בהחלט ע"י הקים ונצחי, שהרי אין גם ערך ביניהם.
והרי מאלפנו סיפור חז"ל, אשר אדם הראשון, עוד קודם הגירוש בהיותו בגן עדן, התאונן על עניניו, וקראוהו כפוי טובה, ובבני ובנות ישראל, שנמצאו במחנות ההסגר של האשכנזים ימ"ש ובתקופה הכי איומה ר"ל, ברכו ברכת השחר וכו' הודאה וברכה לבורא עולם ומנהיגו, והרי סו"ס כאו"א הוא בין הקצוות האמורים.
מובן וגם פשוט, שאין בהנ"ל ח"ו ענין של הצדקת הדין על מי שהוא, ובפרט וכו', כי אם הדגשת המציאות כמו שהיא. והנקודה - אשר אופן וסוג חיי האדם, אם חיים מלאים שביעת רצון ותוכן, או בקו ההפכי, תלוי במדה חשובה וגדולה - ברצון האדם, המושל בראית עין שכלו להסתכל לצד ימין או לצד שמאל.
וכיון שנמצאים אנו בחדש כסלו חדש הצלחה לבני המשפחה, יהי רצון שיתחיל שינוי האמור תיכף.
בפ"ש ובברכה.
B"H, 1st of Kislev, 5721. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
I acknowledge receipt of your letter, and as you requested, I will once again mention you at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe zatzukal l'havdil ben chayim mezal ziya, in accordance with the content of your request.
And despite the style and content of your letter—and even more so since this situation repeats itself in almost every letter from you—I have not, G‑d forbid, lost my hope that in the end you will not only see the good in life (including true life), but that this vision will also be felt in your heart. Especially according to the teachings of Chassidus: in our world everything is a mixture of good and bad, and it is up to a person to choose what to emphasize, what to contemplate, and what to take an interest in. For in every person's life there are two paths: to see the good surrounding them or otherwise. And if this is true for everyone, how much more so for Jewish men and women who believe with absolute faith in the eternity of the soul—that is, spiritual eternity—which means the ultimate victory of good. For it is impossible for something fleeting and passing not to be ultimately overcome by what is enduring and eternal; there is no comparison between them.
Our Sages teach us that Adam HaRishon—even before his expulsion while still in Gan Eden—complained about his circumstances and was called ungrateful. And among Jewish men and women who were in the ghettos under Nazi rule during the most terrible times (may G‑d have mercy), they recited morning blessings—expressions of thanks and praise to the Creator and Ruler of the world. Ultimately, each person stands between these two extremes.
It is clear and simple that none of this implies justifying judgment on anyone—especially so—but rather it emphasizes reality as it truly is. The point is: whether a person's life is full of satisfaction and meaning or follows an opposite path depends greatly on their own willpower—their ability to direct their intellect's gaze either to the right or to the left.
Since we are now in Kislev—the month of success for family members—may it be G‑d's will that this change begin immediately.
With regards and blessings.
Summary
The Rebbe teaches that one's outlook shapes their experience; by choosing to focus on goodness—even amidst challenges—a person can transform their emotional reality. This perspective empowers individuals toward positivity and fulfillment.