ב"ה, י"ג כסלו, תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מח' כסלו עם המצורף אליו, בו כותב אודות מצב רוחו ומצב בריאותו אשר נופלות מחשבות מבלבלות וכו'.
וידוע העצה היעוצה בכגון דא, היסח הדעת[1], ומובן שהיסח הדעת אין ענינו ללחום נגד מחשבות אלו, כי עצם המלחמה באיזה ענין, ה"ז[2] היפך מהיסח הדעת בהענין, כ"א[3] שלא לשים לב כלל להמחשבות, וכיון שכח המחשבה משוטט תמיד, הרי היסח הדעת מאיזה מחשבה שתהי' ה"ז ע"י מחשבה בענין אחר שלא מסוג זה כלל, ומה טוב בענין של תורה, שאז מתקיים בזה, שמעט אור דוחה הרבה חשך[4] ועאכו"כ[5] הרבה אור.
ע"פ המבואר בכ"מ[6] (לקוטי תורה לרבנו הזקן ויקרא (ל, ד. נב, ד). ועוד) שדברים החקוקים במוח הזכרון ה"ה[7] בתמידית באדם ולא עוד אלא שמשפיעים על האדם, אף כי בדרך מקיף[8], מהנכון שידע בע"פ[9] איזה פרקים משניות ועכ"פ[10] פרק אחד תניא, ומזמן לזמן יחזור עליהם בדבור או במחשבה ולכל לראש לכל האמור לעיל, ה"ה ההתבוננות בענין השגחה פרטיות ע"פ תורת הבעש"ט[11] שהוא על כל או"א[12] ועד לפרטי פרטיו בחייו, וההשגחה היא מהשי"ת[13] שהוא עצם הטוב, ומטבע הטוב להיטיב, הרי התבוננות זו בודאי שתוצאותי', השמחה האמיתית ושלילת העצבות, וכמ"ש ה' לי לא אירא[14], והרי מבוארים ענינים אלו גם בספר תניא בכ"מ - כמסומן במפתח ענינים שבתניא הוצאת קה"ת[15].
לרגל יום הבהיר י"ט כסלו הממשמש ובא, אחתום מכתבי בברכה לבשו"ט[16] בכל האמור בטוב הנראה והנגלה, ובפרט שהרי השגחה העליונה העמידתו בקרן אורה[17] לעסוק בטוב האמיתי טוב לשמים טוב לבריות וטוב העושה פירות (קדושין מ' ע"א)[18] ובמדתו של הקב"ה ה"ה כ"פ ככה[19] להשפיע גם לו טוב בריבוי.
בכבוד ובברכה לבשו"ט.
- 1 ע"פ [משלי יב, כה]: "דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה", ופירש"י: "ישיחנה מדעתו... יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה"; וכן ב[יומא עה, א]: "חד אמר ישחנה מדעתו". כלומר: המחשבות המדאיגות הבאות מחמת מצב הבריאות והרוח – העצה בהן היא להסיח הדעת מהן, ולא להתעסק בהן; וכמו שמבאר לקמן, שהיסח הדעת נעשה ע"י מחשבה בענין של תורה, ועי"ז באה השמחה ונשללת העצבות.
- 2 ה"ז – הרי זה.
- 3 כ"א – כי אם.
- 4 ראה [תניא פרק יב]: "כמו שהאור יש לו יתרון ושליטה וממשלה על החושך, שמעט אור גשמי דוחה הרבה מן החשך, שנדחה ממנו מאליו וממילא"; והוא ע"פ קהלת ב, יג: "כיתרון האור מן החושך". כלומר: אין צורך להילחם בחושך, אלא להוסיף אור, והחושך נדחה ממילא.
- 5 ועאכו"כ – ועל אחת כמה וכמה.
- 6 בכ"מ – בכמה מקומות.
- 7 ה"ה – הרי הם.
- 8 בדרך מקיף – השפעה כללית ה"מקיפה" את האדם, ולא בדרך פנימי (בהבנה והתבוננות בפועל). כלומר: גם כשאינו מעיין בדברים בשעתם, עצם היותם חקוקים בזכרונו פועל עליו.
- 9 בע"פ – בעל פה.
- 10 עכ"פ – על כל פנים.
- 11 שיטת הבעש"ט, שההשגחה הפרטית אינה רק על מין האדם בכללו, אלא על כל פרט ופרט שבבריאה, ועד לפרטי פרטים שבחיי כל אדם.
- 12 או"א – אחד ואחד.
- 13 השי"ת – השם יתברך.
- 14 [תהלים קיח, ו]: "ה' לי לא אירא, מה יעשה לי אדם".
- 15 קה"ת – קרני הוד תורה.
- 16 בשו"ט – בשורות טובות.
- 17 בקרן אורה – במקום מואר ומיוחד, ובהשאלה: במעמד ובתפקיד שיש בו להאיר לאחרים.
- 18 [קידושין מ, א]: "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו... אלא טוב לשמים ולבריות, זהו צדיק טוב"; ושם, שהטוב לבריות הוא שיש לו "פירות" שנהנים מהם בעוה"ז.
- 19 כ"פ ככה – כמה פעמים ככה. ע"פ מאמר רז"ל [סוטה יא, א]: "ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות"; ופירש"י שם: "מרובה בתשלומין". כלומר: כפי שהוא משפיע טוב לאחרים, כן ובריבוי יותר ישפיע לו הקב"ה, מדה כנגד מדה.
B"H, 13 Kislev, 5719. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 8th of Kislev with its attachment, in which you write about your mood and health, and that confusing thoughts are troubling you, etc.
It is well known what is advised in such cases: distraction of attention. It is understood that distraction does not mean fighting against these thoughts, because any battle with a matter is the opposite of distraction from it; rather, one should not pay any attention at all to these thoughts. Since the power of thought is always active, distraction from any thought comes by thinking about something else entirely unrelated—ideally something connected to Torah. Then the saying "a little light pushes away much darkness—and all the more so a lot of light" is fulfilled.
As explained in many places (see Likkutei Torah by our master the Alter Rebbe on Vayikra [30d, 52d] and elsewhere), things engraved in one's memory are constantly present in a person and even influence him—albeit in an encompassing way. Therefore it is proper to know by heart some chapters of Mishnayos or at least one chapter of Tanya, and from time to time review them verbally or mentally.
Above all that was said above is contemplation on the concept of Divine Providence according to the teachings of the Baal Shem Tov—that it applies to every single individual and down to every detail in his life. This Providence comes from Hashem Himself who is absolute goodness, and it is the nature of good to do good. Thus this contemplation will surely result in true joy and negate sadness—as it says: "Hashem is with me; I will not fear." These matters are also explained in Tanya in many places—as indicated in the index of topics in Tanya published by Kehot.
In honor of the approaching bright day of Yud-Tes Kislev, I conclude my letter with a blessing for good news regarding all that was mentioned above—good that is visible and revealed. Especially since Divine Providence has placed you in a place of light to engage in true goodness: goodness toward Heaven, toward people, and goodness that produces fruit (Kiddushin 40a). And according to G‑d's measure—which multiplies everything many times over—He will also bestow upon you abundant good.
With honor and blessings for good news.
Summary
The Rebbe teaches that instead of battling negative or confusing thoughts directly, one should redirect their mind toward Torah study and positive contemplation—especially on Divine Providence—which brings true joy and dispels sadness.