ב"ה, יו"ד מ"ח, תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מה' חשון, בו כותב שיש כאלו שמלעיגים ממנו על מה שלומד בישיבה לימוד תורתנו הק'.
וכבר ידוע שהתחלת כל חלקי הד' שו"ע והיסוד שלהם הוא הענין שאל יבוש מפני המלעיגים, עיין שם בטור וברמ"א[1], ואדרבה באם מתרשמים מהמלעיגים הרי אין לדבר סוף, ומתדרדרים ח"ו למטה מטה וכו' ומעת שקבלו ישראל את התורה במעמד הר סיני, הלעיגו עליהם או"ה וכמבואר במדרשי חז"ל, אלא שישראל עמדו חזק באמונתם בהשי"ת ויתעלה שהוא הנותן התורה והוא גם מנהיג העולם וכל עניניו ובזה גם פרנסתו של האדם ומשפחתו, וכמו שמברכים בברכת המזון, שהוא מן התורה[2], הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים[3], שמזה מובן וגם פשוט, שהוספה בלימוד התורה וקיום המצות מוסיפה כשצריכים לזה במזונותיו של אדם[4].
ויהי רצון שילמוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ויקיים המצות בהידור ועי"ז יתוסף בברכות נותן התורה בעניניו הוא ובעניני כל המשפחה.
בודאי יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים[5], ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.
בברכה לבשו"ט,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
- 1 כלומר בריש טור ושו"ע אורח חיים (סימן א), שהוא פתיחת כל ארבעת חלקי השו"ע. בטור שם, על מאמר יהודה בן תימא: "והתחיל בעז כנמר לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו ועל כן הזהיר שתעיז פניך כנגד המלעיגין". ובהגהת הרמ"א שם סעיף א: "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת הש"י". ומקור הדברים במשנה [אבות פ"ה מ"כ]: "הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים".
- 2 שנאמר [עקב, דברים ח, י] "ואכלת ושבעת וברכת" וגו'; ובגמרא [ברכות מח, ב]: "מנין לברכת המזון מן התורה? שנאמר, 'ואכלת ושבעת וברכת', זו ברכת הזן".
- 3 נוסח הברכה הראשונה שבברכת המזון (ברכת הזן): "הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים... כי הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא" (ובסידור: "בחן בחסד", בלא וא"ו). ובגמרא שם: "משה תקן לישראל ברכת 'הזן', בשעה שירד להם מן".
- 4 יש להעיר ממשנה [אבות פ"ג מ"ה]: "כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ"; ובפירוש ר"ע מברטנורא שם: "דרך ארץ - עמל וטורח הפרנסה, לפי שמלאכתו מתברכת".
- 5 הם שיעורי חת"ת שתיקן כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ללמוד בכל יום: חומש עם פירוש רש"י — בכל יום קטע (עליה) מפרשת השבוע כסדר ימי השבוע; תהלים — כפי שנחלק לימי החודש; ותניא — כפי שנחלק לימות השנה (ע"פ ה"מורה שיעור"). ראה ספר המנהגים חב"ד.
B"H, 10th of Marcheshvan, 5719, Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 5th of Cheshvan, in which you write that there are those who mock you for studying our holy Torah in yeshivah.
It is already known that the beginning and foundation of all four sections of Shulchan Aruch is the principle of not being ashamed before those who mock, see there in Tur and Rema. On the contrary, if one is affected by mockers, there is no end to it, and one can G‑d forbid descend lower and lower, etc. From the time the Jewish people received the Torah at the Revelation at Mount Sinai, the nations of the world mocked them as explained in the Midrashim of our Sages. Yet Israel stood strong in their faith in Hashem Who gives the Torah and also leads the world and all its matters—including a person's livelihood and his family's sustenance. As we say in Birkas HaMazon (which is from the Torah): "He Who nourishes the entire world with His goodness, with grace, kindness, and mercy." From this it is understood—and it is simple—that increasing Torah study and mitzvah observance adds—when there is need for it—to a person's sustenance.
May it be G‑d's will that you study diligently both Nigleh (revealed Torah) and Chassidus and fulfill the mitzvos with hiddur; through this will be increased blessings from He Who gives the Torah—in your matters and those of your entire family.
You surely know about the three well-known daily portions: Chumash, Tehillim, and Tanya. At least keep to them from now on.
Blessings for good news,
In the name of the Rebbe shlita.
Summary
The Rebbe teaches that one should not be deterred by mockery when studying Torah; steadfastness brings both spiritual growth and material blessing for oneself and one's family.