ב"ה, ר"ח שבט, ה'תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת הפ"כ מס' כ"ב כ"ג. ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח להסיר כל המניעות ועכובים אודותם מדובר בהנ"ל לבטל ההעלמות וההסתרים ולשתף פעולה כולם יחד לעשות רצונו ית' בהפצת התורה והחינוך על טהרת הקדש הלוך והוסיף הן בכמות והן באיכות, והרי זכות הרבים, התלמידים-ות המשתוקקים בנפשם פנימה בחשיקה חפיצה ותשוקה לדבר ה' זו תורה, מסייעתם. ובפרט תשב"ר, וכמבואר גודל מעלת הבל פיהם אפילו וכשאלת חז"ל דידי ודידך מאי והתשובה על זה (שבת קיט, ב[1]) ודברים נפלאים בזה* בקו"א לרבנו הזקן (קנה, א) בהנוגע להבל זה דסליק לעילא אף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת הרצועה וביחד עם זה מעלים ההבל של תשב"ר עד האצילות, וגודל הפלאה זו הרי מובנת ממה שכתוב בתניא בכ"מ ומהם פרק ל"ט מ', וזה נותן ביאור והארה בדין תורתנו שאין מבטלין תשב"ר אפילו לבנין בית המקדש,
ומגלגלין זכות... והבכן והמוסר השכל מובן, וזכות הרבים מסייעתם, כנ"ל[2].
בברכת הצלחה ולבשו"ט.
*) עייג"כ קונ' ח"י אלול תש"ג רשימה ב.
- 1 אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן. אמר ליה רב פפא לאביי: דידי ודידך מאי? ־ אמר ליה: אינו דומה הבל שיש בו חטא, להבל שאין בו חטא
- 2 לעיל מכתב 6023: ויש לרמז בלשון הכתוב: בעשתי עשר חדש באחד לחדש גו' הואיל משה (רע"מ) באר התורה (וההוראה) הזאת לאמר (לכל הדורות אחריו) - והרי בכל שנה ושנה, לתקופת השנה, עניני יום זה - כמו שאר הענינים כגון דא - (כשהם) נזכרים (הרי הם גם) ונעשים. והתחלת הביאור וההוראה היא: רב לכם שבת בהר הזה (אף שזהו מעמד ומקום מתן תורה. כי על האדם להיות מהלך מחיל אל חיל, וגם - לא להסתפק בפעולותיו וקישוט עצמו, כי אם גם להשפיע על הזולת, ועד להזולת הנמצא בחוץ חוצה. אשר לכן), פנו וסעו לכם (ואין מספיקה נסיעה בעלמא ודרך מעבר, כי אם) ובואו (בפנימיות. ודבי ר' ישמעאל תנא - ירושה (דניצוצין דנפלי מדרגי' ואיקרו מית) וישיבה דוקא[1], ובמקום זה שבפני ועמך כולם צדיקים נדמה להם) הר האמורי (הכולל ועיקר דלעומת זה. תו"א הוספות קב, ג) ואל כל שכיניו וגו', (ועי"ז תזכו לקיום היעוד כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך) עד הנהר הגדול נהר פרת (כי ינחלו גם את הקני ואת הקניזי ואת הקדמוני, - רמב"ם הל' רוצח פ"ח ה"ד. ל"ת להאריז"ל פ' לך. סד"ה הנה אנכי, תרנ"ד).