ב"ה, נר שביעי דחנוכה, ה'תשי"ח
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'
מוה"ר יוסף שי' המכונה ד"ר בורג
שלום וברכה!
הנני מאשר בת"ח קבלת מכתבו אישור מכתבי בברכת השנה.
ועל של עתה באתי להביע צערי בקשר עם הידיעה שקבלתי אשר נסע לכפר חב"ד להתועדות יום הבהיר י"ט כסלו, ומסיבת הצפיפות ואולי ג"כ מצד אי-סדר, לא יכול לחדור בין הקהל, ואח"כ הלך יו"ר ועד הכפר לפנות לו דרך שיוכל לעלות על הבמה, ומאיזה טעם לא רצה. ומובן שהדבר מצער אותי ומשני צדדים, מצד הקהל שנתאסף שם שבטח אם לא סרב הי' מהנה אותם בדברי התעוררות וכו', ויסלח לי אם אוסיף שגם מצדו, שאם בכל עשרה מישראל אמרו רז"ל דשכינה שרייא, וכביאור בעל השמחה דיט"כ הוא רבינו הזקן אף שאינם מדברים בדברי תורה בעת מעשה (יעויין אגה"ק סי' כ"ג דברים נפלאים בזה), על אחת כו"כ במעמד כמה עשיריות מישראל ושבודאי נשמעו דברי תורה ביניהם, ובפרט כשחדורים באור וחום, ודברים היוצאים מן הלב נכנסים בלב. והרי כמה דרגות בלב עצמו, חיצוניות ופנימיות ועצם הפנימיות (ובל' רבינו הזקן הארת נקודת הלב ועצמיות נקודת הלב - לקו"ת תצא ל"ו ע"א טור א'), וחזקה להתועדות חסידותית אשר המשתתפים משתדלים שתהי' בפנימיות הכי אפשרית ולפעמים תכופות גם מצליחים בזה. ובפרט על פי דבריו בשיחתנו, שנכנס למשפחת הרב ע"י זוג' שתחי', הרי זה מוסיף תוקף לכל הנ"ל.
ואף שאין צועקין על העבר, אבל כמובן שאין זה פוטרני מלהביע את תגובתי הנ"ל והעיקר לשלול או על כל פנים להחליש את הרקע ממנו נצמח הנ"ל, כוונתי לתגובתו על העדר הסדר או איך שמכנים להנ"ל, והרי זה נוגע גם להבא, כיון שכל ישראל ערבים זה בזה, ופעולת האחד משפיע על כל שאר בני ישראל, ועל דרך הצחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שאיש המתעטש בנקודת ציר הצפוני הרי זה נוגע לכל יושבי תבל.
ומגלגלין ענין דומה לימים דומים. והרי הגיעתני הידיעה האמורה בימי חנוכה, שמצותם להרבות אור - ואי אפשר לאור בלי חמימות - ובאופן דמוסיף והולך ומתפשט, וחמימות שוללת אפילו האפשריות דתגובה האמורה.
בכבוד ובברכת חנוכה.
כנראה מקטעי ידיעות ממשמש היום ובא להשקו"ט ע"ד... חזית מאוחדת, אבל אין מערבין "שמחה בשמחה" ועוד חזון למועד, למרות האכזבה מתועלת מכתבי בזה בעבר, אבל הרי ידוע הפתגם החסידותי שצריך לנסות פעם אחר פעם, ובאמת דין הוא בתורה ובל' חז"ל עד מאה פעמים.
B"H, Seventh Night of Chanukah, 5718.
Brooklyn, NY.
To the esteemed vavac"h iy"a nu"n engaged in tzt"z etc. Moreinu HaRav Yosef (known as Dr. Burg)
Shalom u'Vrachah!
I hereby acknowledge with thanks receipt of your letter confirming my letter with the blessing for the year.
Now I wish to express my regret regarding the news I received that you traveled to Kfar Chabad for the bright day of Yud-Tes Kislev farbrengen, and due to crowding—and perhaps also some disorder—you could not make your way among the crowd. Afterwards, the chairman of the village committee went to make a path for you to ascend the platform, but for some reason you declined. Naturally this pains me from two sides: from the side of the assembled crowd who surely would have benefited from your words of inspiration had you not refused—and forgive me if I add—from your own side as well. For if regarding every ten Jews our Sages say that the Shechinah rests among them, and as explained by Baal HaSimchah of Yud-Tes Kislev—our Rebbe, even when they are not speaking words of Torah at that moment (see Iggeres HaKodesh sec. 23 for wondrous words on this), how much more so in a gathering of many tens of Jews where surely words of Torah were heard among them—especially when they are imbued with light and warmth, and words that come from the heart enter the heart.
There are many levels within the heart itself: externality, internality, and essence of internality (in our Rebbe's language: "the radiance of the point of the heart and essence of the point of the heart"—Likkutei Torah Teitzei 36a col. 1). It is a strong presumption that a chassidic farbrengen where participants strive for maximal internalization often succeeds in this as well.
This is especially true according to what you said in our conversation—that you entered into a rabbinic family through your wife may she live—which adds strength to all that was said above.
Even though we do not cry over what has passed, it does not exempt me from expressing my above reaction; mainly to negate or at least weaken the background from which this arose—meaning your reaction to lack of order or however it is termed—which also affects future occasions since all Jews are responsible for one another and one person's actions influence all other Jews. As my father-in-law said humorously: if someone sneezes at the North Pole it affects everyone on earth.
A similar matter is brought about on similar days. The aforementioned news reached me during Chanukah whose mitzvah is to increase light—and there can be no light without warmth—in a manner that increases and spreads further; warmth negates even any possibility for such a reaction as mentioned above.
With honor and blessings for Chanukah.
Apparently from snippets of information today is approaching discussion about... a united front; but one does not mix "joy with joy," and there will yet be time for this—even though I have been disappointed by lack of benefit from my previous letters on this matter. Yet it is known in chassidus that one must try again and again; indeed this is a Torah law and in our Sages' language "up to one hundred times."
Summary
The Rebbe teaches that even amid challenges or disappointments at communal gatherings like Yud-Tes Kislev, one should persist with warmth and unity. Every effort to inspire others counts; setbacks should lead us to try again with renewed dedication.