ב"ה, כ"ד כסלו, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מכ"ב כסלו, ולפלא שאינו כותב דבר אם השתתף בהתועדות יום הבהיר י"ט כסלו, אשר זה עתה באנו ממנו, שתקותי שנודע לו פרשת יום זה ועניניו.
ובמ"ש אודות ענינו הפרטי, שלאחרי כל השתדלות לא בא דבר לפועל וכו'.
הנה כיון דאזלינן בתר רבא, הנה ברוב הפעמים בכגון דא הסיבה היא אשר מדקדקים בהצעות בענינים בלתי עיקרים כלל וכלל, ובמילא אין שמים לב להצעות אשר בענינים העיקרים ואפילו בענינים הטפלים מתאימות הן לגמרי (אלא שבטפל דטפל נמצא איזה פרטים שאינו לפי הרצון). וכשמתבוננים בהאמת הגמור, שאין שלימות בעולם ושלם בתכלית הוא רק הקב"ה, מובן הן החתן והן הכלה חסרים בשלימות, והרי על זה ניתנה תורתנו תורת חיים בשביל לעלות מדרגא אל דרגא בדרך העולה לשלימות מין האדם.
מובן שאין כוונתי בהנ"ל להטיף מוסר, כי אם לעוררו אשר אולי גם בענינו כן הוא המצב, ואם כן אין פלא שלע"ע לא נגמר ענין, אבל לאידך גיסא בידו הדבר תלוי, כי באם מכאן ולהבא יתענין בהצעות כאמור בהעיקר, היינו בהנוגע לתורה ומצות וכו', ויתפלל להמזווג זיווגים, כמרז"ל וכמה שנאמר מה' אשה משכלת, ימציא לו השי"ת זיווגו הטוב לפניו בגשמיות וברוחניות.
כיון שהשגחה עליונה העמידתו על התפקיד לחנך בני ישראל הרי מובן שככל שיוסיף בתפקידו מלאכת שמים זו באמונה, תמהר ברכת השי"ת בהמצטרך לו בכלל ובהנ"ל ביחוד, ויהי רצון שיבשר טוב בכל הנ"ל בקרוב.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר