ב"ה, י"ב אלול, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיום השלישי, בו כותב אודות בנו שי' ואת אשר עבר עליו מקודם בואו ללמוד הנה לישיבה, ובקשר עם זה מציע מה לעשות בהנוגע להבא... כיון שבנו שי' נמצא כאן זה זמן קצר לפי ערך, קשה להחליט את הטוב לפניו, אם כהצעת כ' במכתבו או באופן אחר עד שיעבור משך זמן מספיק בכדי לראות ההשפעה של הסביבה החדשה על בנו שי'.
כיון שרואה הנני במכתבו שד"ר הנה, ואם הפי' - היינו רופא, בודאי גם זה למותר לעוררו, אשר את בני הנוער ובפרט בתקופתנו רבת השינוים והזעזועים בכל העולם כולו ובמילא גם בסביבתו של כל אחד אשר לדאבוננו לא זכינו במנוחה בעולם ובצבור, הנה כל זה דורש זהירות יתירה בהיחסים עם הנוער, שלא למעט חוסם נפשם ומנוחת נפשם ולהטיל ספיקות בעניניהם, ובאם מי שהוא מהנוער מרגיש עצמו טוב בסביבה המתאימה להוראת תורתנו תורת חיים, יש להזהר ביותר מלהפריע מנוחתו, וכנ"ל מובן עוד יותר מהכתוב להמתבונן בחיי הדור הצעיר בתקופתנו.
נעם לי לקרות בסיום מכתבו אשר בנו מתנהג כדתה של תורה ואפשר שזהו סיבת וטעם בנו שי' שרוצה לעלות יותר בתורה ומצותי', ואינו מסתפק במדריגתו עד עתה איך שתהי' טובה, כיון שהתורה אומרת מעלין בקדש.
תקותי חזקה ע"פ הנ"ל אשר יתרבה השלום ויוטבו היחסים שלהם ביותר וביותר, ונותן התורה ומצוה המצוה יברכו ויצליחו ברוב נחת אמיתי מבנו שי'.
בברכת כתיבה וחתימה טובה ולבשו"ט.