ב"ה, א' אלול, תשי"ז
ברוקלין.
ברכה ושלום!
לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבה משילהי תמוז, בו כותבת ראשי פרקים ואולי עוד פחות מזה מהעבר בהסמינר, וכיון שכנראה ממכתבה זה, נוכחה גם היא לדעת שבהשתדלות המתאימה מצליחים בתלמידות בודאי יתוסף עי"ז עוד יותר במרצה והתמסרותה במלאכה זו מלאכת שמים היא כדברי רז"ל, ועי"ז בודאי יתוסף בברכות השי"ת גם בהצלחתה היא.
כנראה משתיקתה בנקודה זו, לא ניצלו ימי החופש ואפשר גם לא עמדו בקשר עם התלמידות, וחבל על אשר דוקא בימים שהתלמידות פנויות מלימודי חול, אין מעניקים להם במדה רחבה בהנוגע ללימודי קדש, ואף שלא באופי של לימודים ושיעורים, כי אם באופן המתאים לימי חופש. ויהי רצון שעכ"פ לימים יבואו ישתדלו גם בזה, שלמרות דיעה המקובלת לא ענין טפל הוא בפעולות בית הספר, אלא אדרבה, ואין לך דבר העומד בפני הרצון אפילו אם ישנם קישוים בהגשמת הדבר. וכוונתי בימי החופש הוא גם לימי השבתות והימים טובים והמועדים דחדש תשרי אשר חודש כללי הוא לכל השנה.
בברכה לבשו"ט בכל האמור ולכוח"ט.