ב"ה, י"ח סיון, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ט אייר, שזה עתה נתקבל, בו כותב אודות אברך ראש ישיבה העומד עתה על פרשת דרכים, כיון ששתי אפשרויות בידו, והן:
א) להמשיך בעבודתו בקדש עד עתה כראש ישיבה, אלא שזה לוקח רוב זמנו, ואין די זמן פנוי לשגשג בלימודו הוא, בה בשעה שיש מנבאים לו עתידות מזהירות בהבנת התורה ולימודה.
ב) לעזוב משרתו כראש ישיבה ולהכנס לכולל ולישב על התורה בלימודו לעצמו, אלא שאז תרד רמת הישיבה בכלל, והישיבה... אשר יחידה היא במינה באה"ק ת"ו תתפרק, כיון שהוא עמוד התוך שלה.
ומובן אשר עליו להמשיך בעבודתו בקדש בהישיבה בה משמש בקדש כראש ישיבה, ולהוסיף אומץ בזה, וזכות הרבים הם התלמידים שלומד עמהם מסייעתו גם בהמצטרך לו לעצמו ולשגשג בתורה וכידוע פתגם רבנו הזקן - בעל התניא והשו"ע - בספרו תורה אור בתחלתו, אשר על ידי מעשה הצדקה נעשים מוחו ולבו זכים אלף [פעמים] ככה והרי עבודתו האמורה צדקה ברוחניות הוא, וק"ל.
ואנצל הזדמנות זו, לעוררו על שמירת שלשת השיעורים השווים לכל נפש, מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והם:
א) אמירת שיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - בכל יום אחר תפלת שחרית. ב) לימוד פרשה חומש עם פירוש רש"י מהסדרה של השבוע (ביום א' מהתחלת הסדרה עד פרשת שני, ביום שני מפרשת שני עד שלישי וכו'). ג) לימוד שיעור תניא בכל יום - כפי שנחלק התניא לימות השנה. אשר סגולה הם לכו"כ ענינים.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר