ב"ה, ג' תמוז, ה'תשט"ז
ברוקלין, נ.י.
לכבוד דר. ד. אלקנה שי'
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו מה- 15 לחדש מאי, ונהניתי לקרות בו ע"ד התענינותו בתורת החסידות ואיזה פרטים מהשקפתו בזה, ובפרט בענין השמחה.
ובמה שכותב שרגש השמחה מקושר עם פעולות בלוטות הפרשה הורמונלית כו' המגיעות עם הדם אל המוח כו'. הנה כיון שהגוף והנפש מקושרים ומאוחדים ממש ומהוים אחידה אחת, הרי מובן הוא אשר כל תופעה בנפש גורמת לתופעה בגוף. ואקוה שיסכים עמדי שענין האחדות שבזה העולם קטן, המשמש משל ודוגמא לאחדות האמתית שבעולם הגדול, הוא לא כדעת שיטת הפאנטעאיזם שהכל הוא טבע וחומר, אלא להיפך שהכל הוא רוחניות. ולמעלה מזה, שהכל הוא אלקות, וכמו שמעיר בעל התניא בקצרה בפירושו על הכתוב גוי אחד בארץ, שגם בעניני ארץ לא יפרידו מאחד האמת ח"ו (אגה"ק סי' ט', ע' קי"ד, א).
וכדאי להעיר, אשר אלו שאחזו בשיטת המאטעריאליסמוס כשהיו מוצאים איזה ענין נפשי שהי' קשור בשנויים בגוף, כגון תגובות אלקטריות וכדומה, היו שמחים בזה כמוצא שלל רב, כאלו מצאו בזה סמך לשיטתם.
אבל באמת, לא רק שאין בזה כל סתירה, אלא אדרבה, זהו תוצאה שכלית מן האמת המוחלטת של אחדות הבורא, היינו שה' אחד ואין עוד מלבדו, ולא רק שאין אלקות מלבדו ח"ו, אלא אין עוד (שום מציאות) מלבדו, שהוא אחד מהרעיונות היסודיים של תורת החסידות, כמבואר בשער היחוד והאמונה לרבינו הזקן.
ואשר לסיום מכתבו, בו כותב אשר אין הגאולה יכולה להיות שלמה עד שיחדל אביון מקרב הארץ וכל בני אדם יעבדו בעבודה משותפת ואחריות הדדית ללא עניים ועשירים, אין אני מסכים לדעתו, כי בטבע האדם הוא אשר רגש אושר אמתי בא לו כשיכול להטיב לזולתו, שזה אפשר רק כשאחד עשיר והשני עני. אבל אין בזה סתירה לטענתו הצודקת על העוול שבעצם ההבדל, וכמבואר בתורת החסידות, אשר כל נברא, אם רק הנהגתו מתאימה לבריאתו, הריהו לא מקבל בלבד אלא גם משפיע, זאת אומרת, אם עני הוא בדבר אחד עשיר הוא בדבר שני. ונפלא רעיון זה, אשר אפילו בהנוגע לבורא עולם ומנהיגו אומרת תורתנו אשר, כביכול, גם הוא לפעמים מקבל ולא רק משפיע, וכמבואר במאמרי חסידות על הכתוב למעשה ידיך תכסוף ומאמר רז"ל עבודה צורך גבוה.
איננו כותב באיזה מקצוע משטח הרפואה עוסק, ואתענין לדעת את זה. ובכל אופן, תקותי שכשמתעסק ברפואת הגוף של הבאים אליו, מביא בחשבון גם תכונת נפשם ורפואתה, וביחוד של אלה שאינם יודעים כי נפשם חולה היא ולכן זקוקים ביותר לטיפול רפואי.
בכבוד ובברכה.
אם הוציא לאור איזה ספרים או מאמרים באי איזה מקצוע או לשון, אתענין לקבלם בעד הספרי' שלי ות"ח מראש.
שיטת המאטעריאליסמוס: ראה גם לקמן אגרת ד'תקו.
B"H, 3rd of Tammuz, 5716.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
It was pleasant to receive your letter from the 15th of May, and I enjoyed reading about your interest in the teachings of Chassidus and some details of your perspective on this, especially regarding joy.
Regarding what you write—that the feeling of joy is connected to the actions of hormonal secretion glands etc., which reach the brain through the blood etc.—since body and soul are truly connected and unified as one entity, it is understood that every phenomenon in the soul causes a phenomenon in the body.
I hope you agree with me that the unity found in this small world—which serves as an analogy and example for true unity in the greater world—is not like the pantheistic view that everything is nature and matter; rather, it is the opposite: everything is spirituality. And beyond that—even more so—everything is Elokus (G‑dliness). As the Baal HaTanya briefly notes in his commentary on the verse "Goy Echad Ba'Aretz" ("One nation on earth"), even matters of earth do not separate from the true One, G‑d forbid (Iggeres HaKodesh ch. 9, p. 114a).
It is worth noting that those who held to materialism—when they found some psychological matter connected to bodily changes such as electrical reactions and similar—they rejoiced greatly over this discovery as if it supported their view. But in truth, not only is there no contradiction here; on the contrary—it is a logical result from the absolute truth of G‑d's unity: that Hashem is One and there is nothing besides Him—not only is there no other G‑dliness besides Him (G‑d forbid), but there is nothing else at all besides Him. This is one of the foundational ideas of Chassidus as explained in Shaar HaYichud VehaEmunah by Rabbeinu HaZaken.
As for your letter's conclusion—where you write that redemption cannot be complete until poverty ceases from among people and all humanity works together with mutual responsibility without rich or poor—I do not agree with your view. For it is human nature that true happiness comes when one can benefit another; this can only happen when one person is rich and another poor. However, this does not contradict your correct claim about the injustice inherent in such differences. As explained in Chassidus: every created being—if its conduct matches its creation—is not only a receiver but also a giver; meaning if someone is poor in one thing, he may be rich in another.
This idea is wondrous—even regarding G‑d Himself our Torah says that He too sometimes receives and not only gives, as explained in Chassidic discourses on "Lema'aseh Yadecha Tichsof" ("You yearn for Your handiwork") and our sages' saying "Avodah Tzorech Gavoah" (service needed Above).
You did not write which field within medicine you practice; I am interested to know this. In any case, I hope that when treating patients' bodies you also consider their souls' qualities and healing—especially for those who do not realize their soul is ill and therefore need medical attention even more.
With honor and blessing.
If you have published any books or articles in any field or language, I would be interested to receive them for my library—and thank you in advance.
Summary
The Rebbe teaches that body and soul are deeply unified; physical phenomena reflect spiritual realities. True happiness comes from giving to others—a principle rooted even in how we relate to G‑dliness itself—and holistic healing must address both body and soul.