ב"ה, כ"ה כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר ניסן שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ח כסלו, נהניתי לקרות בו שביקר באיזה מקומות במרוקה בעיר ובכפרים, אשר גודל הנחיצות בזה בודאי למותר לבאר לאנשים הנמצאים על אתר, ולכן תקותי שגם על להבא יעשה כזה, אלא, שיהי' לעתים יותר תכופים, ובמילא תהי' אימתם בגדר דנכנס ויוצא על העובדים שם.
נהניתי ממ"ש שמקוה לגמור בקרוב בנין המקוה, והנה כאן התחילו להנהיג בכמה מקומות שיהיו שני בורות של מי גשמים (מלבד זה שהוא זאפאסנע למלאות ממנו האוצר), אחד להשקה והשני לזריעה, שדרך בו יבואו להמקוה שטובלים בה, ואף שבמדינתנו לפנים לא הורגלו בזה, הנה, כיון שבמקוה צריכים לצאת ידי כל הדיעות ככל האפשרי, הנה אם אין קישויים בדבר, יש לעשות גם במקומם כזה. ובטח יתייעצו ביניהם וגם עם הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ הרב"א שי' גאראדעצקי, שראה המקוה על אתר.
בודאי עשו התועדות המתאימה ביום הבהיר י"ט כסלו וימשיכו גם בימי חנוכה.
ואם על כל השנה כולה קאי מרז"ל דאני ישנה בגלותא ולבי ער להקב"ה לתורתו ומצותיו, עאכו"כ בימי סגולה, כשפותחים - ע"י תעמולה מתאימה - באיש הישראלי אפילו כחודה של מחט, פותח הקב"ה כפתחו של אולם, וכמבואר בדא"ח הדיוק בזה שלאולם לא היו דלתות, ובמילא, נוסף על העילוי בכמות, גם עילוי באיכות, שהי' תמיד פתוח, ובלבד שישתדלו להכנס לעזרה והרי בין עזרת ישראל וכהנים לא היתה מחיצה מפסקת, אף שצריכים היו לעלות במעלות מזו לזו, והנמשל מובן.
בברכה.