ב"ה, י"א מנחם אב, ה'תשי"ד
ברוקלין, נ.י.
הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ וכו' מוהר"ר מנחם זאב שי' הלוי[1]
שלום וברכה!
... ת"ח על שהתחיל לעסוק בהנוגע לצורת האותיות, ובטח כשיהי' אצלו איזה חדשות בזה יודיעני. ומובן שיכול לכתוב לאותם שמזכיר אשר מקבץ הידיעות בזה על פי בקשתי.
... נפלאתי שכנראה המחבר בכל ספריו משתמט מלהזכיר דבר מספרי חב"ד, אף שהזכיר את הצ"צ עצמו פ"א, וצריך הי' להסביר לו שפשוט הוא ונחלט מכל ישראל שזהו חלק מתורתנו הק', וידוע (א) פסק רבנו הזקן בהל' ת"ת (ב, י) שצריך האדם הישראלי במשך ימי חייו ללמוד כל התורה כולה על כל פנים [פעם] אחת, (ב) מרז"ל כל האומר שמועה זו נאה, שמועה זו אינה כו' (עירובין סד, א[2]), (ג) להודיעו ולהסבירו קוטב דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל בקונטרס לימוד החסידות, בשלילת דעת הפוטרים את עצמם מלימוד זה, (ד) התנאי דהקדמת נעשה לנשמע, שדוקא על ידי זה קבלו בני ישראל התורה, הנה הקדמה זו היתה מוכרחת לא רק בששה בסיון שנת ב' אלפים תמ"ח לבריאת העולם, אלא גם משם ואילך בכל יום ויום (כיון שבכל יום ויום מקבלים התורה וכל' הברכה דברכת התורה נותן ל' הוה), ואם מוכרחת הקדמה זו לחלק פר"ד[3] שבתורה (זהר ח"ג, רהע, ב) אף שקרוב הוא יותר אל הנשמה כמו שהיא בגוף, הרי על אחת כו"כ שמוכרחת היא בהנוגע לנשמתא דאורייתא.
אפשר שהנ"ל חריף הוא יותר מדי בשביל מחבר הנ"ל, יכול כת"ר לשנות איזה אותיות אבל עכ"פ לא התוכן, וכולי האי ואולי. ויוכל להתחיל מכתבו אליו בבקשת סליחה רבה וכו' וכו' ובהבאת מאמר החכם (הובא ג"כ במכתב הצ"צ הכתוב למנדלשטם כמדומני) שהאמת אהוב מהכל.
בברכה לבשו"ט.
B"H, 11 Menachem Av, 5714.
Brooklyn, NY.
Haraha"ch vavac"h iy"a nu"n etc. Menachem Zev HaLevi
Shalom u'Vrachah!
Thank you for beginning to work on the form of the letters; surely when you have any new developments in this area you will inform me. It is understood that you may write to those you mentioned who are gathering information on this at my request.
I was surprised that it appears the author in all his books avoids mentioning anything from Chabad works, even though he mentioned the tzt"z himself once. It is necessary to explain to him that it is obvious and accepted by all of Israel that this is part of our holy Torah. It is known: (a) The ruling of Rabbeinu HaZaken in Hilchos Talmud Torah (2:10) that every Jew must learn the entire Torah at least once in his lifetime; (b) The teaching of our Sages: "Whoever says this teaching is pleasant and this one is not..." (Eruvin 64a); (c) To inform and explain to him the main point from the words of my father-in-law, the Rebbe, leader of Israel, in Kuntres Limud HaChassidus, rejecting those who exempt themselves from this study; (d) The condition of 'Naaseh v'Nishma'—that only through this acceptance did Israel receive the Torah. This prerequisite was necessary not only on 6 Sivan in the year 2448 from creation but also every day since then (since every day we receive the Torah anew as expressed in Birchas HaTorah "Who gives [in present tense] the Torah"). If this prerequisite was necessary for the revealed part of Torah (Pardes), which is closer to the soul as it is within the body, how much more so for the inner dimension of Torah.
It is possible that these points may be too sharp for that author; you may adjust some wording but not change the content—perhaps this will help. You can begin your letter with a sincere apology and by quoting the wise saying (also cited in a letter by tzt"z to Mendelshtam I believe): "Truth is beloved above all."
Blessings for good news.
Summary
The Rebbe teaches that all parts of Torah—including Chabad teachings—are essential for every Jew’s learning. When addressing those who omit them, one should explain their importance respectfully and emphasize truth and unity in Torah study.