ב"ה, ד' תמוז, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה"ר ניסן שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו, בו מעורר עמ"ש בלקו"ת בפ' שלח (מב, ב) וז"ל: לנדה ולזבה טהרתן במים חיים. ושואל מקורו, שהרי דעת פוסקים ראשונים ואחרונים אשר נדה אינה טעונה מים חיים.
והנה מובן, אשר הלקו"ת אינו ספר פסקי דינים, ומובן ג"כ אשר ע"פ נסתר דתורה צריך לבאר לא רק הדיעה דהלכה כמותה, אלא גם שאר הדיעות, כי הרי אלו ואלו דא"ח.
- ראה לדוגמא: לקו"ת נצבים מה, סע"א: שופר של ר"ה של יעל פשוט. - ופשיטא שלא קשה מדרך מצותיך סוף מ"ע לדון במו"מ. -
ומה שנדה טהרתה במים חיים - הנה כן הוא שיטת הת"ז בסופו (סוף ת"ה): כנדה כו' לדכאה לה במיא דאורייתא מים חיים דלא פסקין.
דרך אגב: במה שציין בס' טהרת מים (ע' מו) דעות הסוברים דזבה טעונה מ"ח, יש להוסיף עליהם ר' נחשון (וראה אוצר הגאונים לשבת סד) ואת הזהר ח"ג צז, ב (נוסף על הת"ז, דאתי במכש"כ מנדה).
בשו"ת שם משמעון להר"ש פאלאק - מהדו"ק חיו"ד סי"ט - העיר מת"ז הנ"ל דס"ל דזבה צריכה מ"ח (במכש"כ מנדה), ולפלא שלא הביא גם מזח"ג הנ"ל. ואולי אפ"ל, דבזח"ג הרי פי' הרמ"ק (הובא באור החמה שם) דצריך מ"ח, מפני שסופרת ז' שבועות ולא ז' ימים, משא"כ זבה דעלמא. אבל בת"ז אי אפ"ל זה.
בכבוד ובברכה.