ב"ה, אדר"ח אדר, תשי"ב
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
בעתו קבלתי מכתביו מכ"ב וכ"ט טבת ד' וז' שבט, וכנראה ממ"ש במכ' בנוגע לענין המקוה, הנה ההוכחה עפ"י דין והפלפול והשקו"ט אינו נוגע להצד הב', וחוששני לומר שזה נכנס בגדר של נצחון, כי בלא"ה הרי אינו מובן הדבר כלל וכלל לערער על אופן עשיית מקוה של גדולי ישראל מכמה חוגים בדורות שעברו שבטוח אשר גם הם ידעו פרק בלימוד הש"ס, ראשונים ואחרונים וגדולי ישראל וקבעו את הוראותיהם עפ"ז, וחבל אשר באנ"ש אין תוקף מעין זה כלל וכלל ואפילו אחרי הוראה בזה גופא על תוקף שצ"ל אצל יהודי בהתקרבותו לאיש הטוב בעיניו ועאכו"כ לרבי ונשיא שלו זצ"ל. והרי רואה הוא גם בעיני בשר שלא מונעים עצמם מכל דבר בכדי למלאות דעת איש שבו רואים מעלות אנושיות, ובכל זה אינו פועל לעשות כל מה שיכולים בכדי שיהי' לפ"ד איש שברור כשמש שהי' איש אלקי - פי' שהי' לו שכל אלקי, ונתקבל ע"י עשיריות אלפים מישראל למורה דרך בתורה ומצוה בכל הפרטים, והנמשל בזה בנוגע לעניננו מובן.
ומה ששואל אם להראות הטע"ג שלי כו' הנה ידוע בזה כמה סיפורים שבבטחון חזק פועל הענין, וגם בענין זה - בטוח הנני שאם בקבלת המברק הי' הולך בהרחבה מבלי הכנס בענינים של מורא בנ"א המדומה, הנה בטח הוראת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) הי' שובר כל הענ[י]נים והי' בא לפועל, אבל מכיון שאלו יעצו להיפך ובמילא גם הוא נופל בספיקות וצריכים סיוע ושאלה ובירור בזה, מסופקני ביותר אם יוכל ללכת בהרחבה (מיט ברייטקייט) זו, ובמילא הרי זה עלול להזיק וכידוע אשר הפוסח על שתי הסעיפים הנה אפילו בענינים גדולים הוא מקלקל יותר אפילו מנוטה לצד השני.
אין רצוני ח"ו להטיף מוסר בזה אלא שלבי עלי דוי, שאחר שכל אחד מאתנו ראה כמה ענינים מופתיים בעיני בשר מנשיאינו וסמך עליהם אפי' בענינים שנוגעים בנפש הן בגשמיות והן ברוחניות ובכ"ז הנה לפעמים - ולדאבוני ה"ז לפעמים תכופות לפ"ע, - הנה כשבא לנסיון ע"י התנגדות מצד השני פארלירט מען זיך ומתחילים לחפש דרכים עצות וענינים און מען ווערט דיפלאמאטען וכו' וכו', וגם מזה ראי' נוספת שעדיין חסר הרבה בענין הפצת המעיינות כמבואר בדא"ח באריכות שבכדי להיות חוצה אפילו במעט צ"ל בפנים בשופי, והשי"ת יעזור לכאו"א מאתנו למלאות שליחותו בעלמא דין מתוך הרחבה והוא ית' יוציאנו מן המיצר אל המרחב האמיתי...
בברכה.
B"H, Eve of Rosh Chodesh Adar, 5712.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
I received your letters in due time from the 22nd and 29th of Teves and the 4th and 7th of Shevat. From what you wrote regarding the mikveh issue, it seems that legal proofs, pilpul (analytical debate), and discussion are not relevant to the other side. I am concerned this has become a matter of victory for its own sake. After all, it is truly incomprehensible to challenge the way mikvaos were constructed by great Jewish leaders from various circles in past generations—surely they too were well-versed in learning Shas, Rishonim and Acharonim, and established their rulings accordingly. It is unfortunate that among Anash there is no such strength at all—even after a clear directive on this very matter—regarding the firmness a Jew should have when drawing close to someone he considers good, and certainly to his Rebbe and Nasi zatzal.
He sees with his own eyes that people do not hold back from anything to fulfill the will of someone they see as possessing human virtues; yet all this does not motivate them to do everything possible so that things will be according to the view of someone who is clearly an ish Eloki (a G‑dly person)—meaning he had a G‑dly intellect—and was accepted by tens of thousands of Jews as a guide in Torah and mitzvos in every detail. The lesson for our situation is clear.
As for your question about showing my opinion: there are many stories where strong confidence brings results. In this case too—I am certain that if upon receiving the telegram you had proceeded with broadness of spirit without getting involved in imagined fear of people, surely the directive of my revered father-in-law (the Rebbe Rashab) would have broken through all obstacles and been fulfilled. But since others advised otherwise—and thus you too fell into doubts requiring assistance and clarification—I am very doubtful whether you can now proceed with such broadness (mit breitkeit), which could even be harmful. As is known, one who wavers between two sides—even in major matters—often causes more harm than one who simply chooses the other side.
I do not wish, G‑d forbid, to preach here; rather my heart aches that after each of us has witnessed so many miraculous events from our Rebbeim with our own eyes—and relied on them even in matters affecting our very soul both physically and spiritually—yet sometimes (and unfortunately this happens rather often) when faced with opposition from others we lose ourselves, start searching for strategies and solutions, becoming diplomats etc., etc. This itself is further proof that much is still lacking in spreading the wellsprings—as explained at length in Chassidus: to reach "outside," even a little bit, there must be abundance "inside." May Hashem help each of us fulfill his mission in this world with expansiveness, and may He bring us out from narrowness to true expansiveness...
Summary
The Rebbe teaches that unwavering trust in Torah leadership is essential when facing communal disputes or opposition. Inner strength and clarity are needed to fulfill one's mission without wavering or seeking compromise out of fear or doubt.