ב"ה, י"ז אלול, השי"ת
האברך הנו"נ וו"ח אי"א וכו' מו"ה... שי'
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ח מנ"א המתאר מצבו, ומעתיק מה שכתב לו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שיסדר לו שיעורים בביתו וישתדל להרבות חברים אשר יקחו חבל בהלימודים, גם כותב לי שהתעסק בקיבוץ ילדים ומסיבות שבת, ולפעמים גם באמצע השבוע. וגם עתה יש אצלו קביעת שיעורים בלימודים, אבל אין לו שום סיפוק מזה, והוא מרגיש שחסר לו משהו, ושואל דעתי בזה.
הנה לפי דעתי מה שחסר לו הוא ענין הקבלת עול, אשר זהו יסוד ושורש כל העבודה, ולהשיג קבלת עול אינו נזקק לזה התבוננות מיוחדת ועמוקה, ורק יתאר לעצמו אשר מלך מלכי המלכים הקב"ה ברא עולמו ואח"כ ויפח באפיו נשמת חיים, שזהו נשמתו המחי' את גופו, והוא עומד עליו צופה ומביט ובוחן כליותיו ולבו וכל מעשיו ודיבוריו וכל צעדיו יספור (לשון התניא פ' מ"ב).
כדי להקל עליו עבודה זו הנה זיכהו השי"ת אשר הוא חסיד, דהיינו שנשמתו היא פרט מנשמת הצדיק הכללית, ואם חסר איזה דבר בהנשמה פרטית, הנה על ידי התקשרות הראוי' נמשך כל החסר לו מהנשמה הכללית, ואמר הרבי בפירוש אשר כשלקח ע"ע הנשיאות התנה שיהי' זה בחסד ורחמים, ומאז, משנת תר"פ ועד עתה הנה עומד הוא ומשמש וממשיך לכל תלמידיו חסידיו ומקושריו כח וחיות בעבודת השם, הכוללת בתוכה הן הענינים שבין אדם למקום והן הענינים שבין אדם לחברו;
נוסף על כל זה הנה בחר בו הרבי בעצמו והטיל עליו שליחות מיוחדת וידוע גם על פי נגלה אשר שלוחו של אדם כמותו, במילא מובן אשר בשליחות זו נתן לו הרבי מהכוחות שלו, וכמבואר במאמר ח"י אלול שנה זו, אשר מצוה ל' צוותא וחיבור, ומבואר באריכות שם במשל, אשר על ידי שאדם מקיים ועושה ציווי החכם והמלך גם אם אינו יודע תוכן ענינו ואינו משיג גודל הענין ההוא, הנה שמחתו צריכה להיות בלי גבולית, כי בזה הוא מתאחד ומתקשר עם עצמות החכם ועצמות המלך.
ואחר כל זה אשר כל הנ"ל יש אצלו, הנה מתאונן הוא אשר אין לו בזה סיפוק ואינו מרגיש חיות, ורק מרגיש שחסר לו מה שהוא.
אם לקולי הוא נשמע, יעזוב את ההתאוננות היתרה בהרגשת עצמו מה חסר לו ומה יש לו, ויתבונן בחלק היפה אשר ניתן לו שהוא מתלמידי ומקושרי נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, וישמח בשמחה גדולה בחלקו זה וימשיך השמחה בפעולות ממשיות ממש למלא את רצון משלחו, אשר הכוחות על זה ניתנו לו ואינו חסר אלא הרצון.
וכאשר יבטל רצונו מפני רצון נשיאנו שמסר לו רצון הקב"ה, אזי זה גופא יהי' כלי שיומשך לו חיות בכל פעולותיו במילוי רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.
בברכת כתיבה וחתימה טובה, המחכה לבשורות טובות ממנו שהוסיף אומץ בעבודתו הן עם עצמו הן עם זולתו, ומקיים עבדו את הוי' בשמחה
מנחם שניאורסאהן
מוסג"פ קונטרס ח"י אלול.
מהעתק המזכירות.
ואמר הרבי בפירוש: ראה גם לעיל אגרת תרנה.
B"H, 17 Elul, may Hashem be with you.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 28th of Menachem Av describing your situation, and quoting what my father-in-law, the Rebbe hk"m, wrote to you—to arrange fixed study sessions at home and strive to increase friends who will participate in learning—also writing that you have been involved in gathering children and organizing Shabbat gatherings, sometimes even during the week. Even now you have regular study sessions, but you find no satisfaction in this and feel something is missing, asking my opinion on this.
In my opinion, what is lacking is the matter of kabbalas ol (accepting the yoke), which is the foundation and root of all service. To attain kabbalas ol does not require special or deep contemplation; one only needs to imagine that the King of kings, Hakadosh Baruch Hu, created His world and then "He breathed into his nostrils a living soul," which is your soul that gives life to your body. He stands over you, observing and examining your innermost thoughts and heart, all your deeds and words—He counts every step (as stated in Tanya ch. 42).
To make this service easier for you: Hashem has granted you merit that you are a Chassid—that is, your soul is a part of the general soul of the tzaddik. If something is lacking in an individual soul, through proper connection everything missing can be drawn from the general soul. The Rebbe explicitly said that when he accepted leadership upon himself he stipulated it would be with kindness and mercy; since then—from 5680 until now—he stands serving and drawing down strength and vitality to all his students, Chassidim, and those connected to him for service of Hashem—including both matters between man and G‑d and between man and fellow.
Additionally, the Rebbe himself chose you for a special mission. It is known even according to Nigleh (revealed Torah) that "a person's agent is like himself," so it follows that in this mission the Rebbe gave you from his own strengths. As explained at length in this year's Chai Elul maamar: mitzvah means connection and unity; through fulfilling a command of a sage or king—even without understanding its content or greatness—one's joy should be boundless because by doing so one unites with the essence of the sage or king.
After all this—which you possess—you still complain about lack of satisfaction or vitality; only feeling something is missing. If you will heed my advice: abandon excessive complaints about what you lack or possess; instead contemplate the beautiful portion given to you—that you are among our Nasi's students and those connected to him (my father-in-law, the Rebbe hk"m)—and rejoice greatly in this portion. Channel this joy into concrete actions to fulfill your sender's will; for all necessary strengths have been given to you—all that remains is desire.
When you nullify your will before our Nasi's will—which he received from Hashem—this itself becomes a vessel through which vitality will flow into all your actions as you fulfill my father-in-law's will.
With blessings for a good inscription and sealing [in the Book of Life], awaiting good news from you—that you've strengthened yourself both personally and with others—and serve Hashem with joy.
Menachem Schneerson
Enclosed: Kuntres Chai Elul. From a copy by secretariat.
Summary
The Rebbe teaches that true satisfaction in Torah study comes through kabbalas ol—accepting G‑d’s yoke—and focusing on one’s unique mission with joy rather than self-criticism. Connection to one's Rebbe provides strength for both personal growth and communal work.