שו"ת סימן ג

המנהג הפשוט שלא לדקדק כלל בהעמדת הקנים של צורת הפתח שיהיו סמוכים לכותל בפחות מג' טפחים ולית דחש לה למ"ש הבכור שור (ריש ערובין) וטעמם ונימוקם אתם שכל המחמיר בדברי סופרים עליו להביא ראיה כדתנן בפ"ד דידים וראייתו מלחי (יש לדחות דהתם) [נפלאה ממני, כי מובן מדבריו שהבין דהא דאמרינן בגמרא דהוי לי' מחיצה שגדיים כו' קאי גם אהפליגו מן הכותל ג' טפחים ושגגה היא דהא רשב"ג לא מודה בכה"ג כדאיתא בדף ט' באנו למחלוקת כו', אלא בלמטה דוקא מודה משום שהגדיים כו', אבל בהפליגו מן הכותל לא איכפת לן בגדיים בוקעים שהרי פרצת מבוי בעשר מראשו כמ"ש התוס' דף ו ד"ה אחד זה וכמ"ש המ"א ריש שסה, אלא] היינו טעמא משום דלחי אינו נידון משום מחיצה אלא בצירוף מחיצות גמורות שתים לפחות אבל בלא צירוף מחיצות גמורות לא מהני כלל אלא [ב]כעין פסי ביראות הלכך לא מהני אלא בסמוך למחיצה גמורה ולא במופלג ממנה שאינו מצטרף עמה משא"כ בצורת הפתח שא"צ לצירוף מחיצות כלל שהרי נעץ ד' קונדסין כו' ועי' סי' תר"ל.