תרג ובו סעיף אחד:
א אף מי שאינו נזהר בכל השנה מפת של פלטר גוי, (עיין ביו"ד סי' קי"ב) - מכל מקום, בעשרת ימי תשובה - יש לו ליזהר ממנו.
ואם אינו יכול לאפות בעצמו - יכשיר את התנור שאופין בו גוים. שישליך ישראל בתוך התנור קיסם אחד. כמו שיתבאר ביו"ד סי' קי"ב.
מכל מקום, מי שהולך בדרך - אם אין לפניו פת של ישראל עד יותר מארבע מילין ממקום שהוא עומד בו, ורוצה לאכול - מותר לו לאכול פת של פלטר גוי, אפילו בעשרת ימי תשובה, כמו שמותר בשאר ימות השנה. כמ"ש ביו"ד שם.
ויש לכל אדם לחפש ולמשמש במעשיו, ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה.
וספק עבירה - צריכה יותר תשובה מעבירה ודאית.
כי על עבירה ודאית אדם מתחרט בכל לבו, אבל ספק עבירה הוא מתברך בלבבו לומר: "שמא לא עשיתי עבירה", ואינו מתחרט עליה חרטה גמורה, והרי נשאר עונש העבירה עליו.
ולכך, היה צריך קרבן אשם תלוי, הבא על הספק, להיות יותר ביוקר מקרבן חטאת, הבא על הודאי:
One who does not take care all year regarding bread baked by a non-Jewish baker (see Yoreh Deah, siman 112) — nevertheless, during the Ten Days of Repentance, he should be careful to avoid it.
1. And if he is unable to bake for himself, he should render the oven in which non-Jews bake fit for use, by having a Jew throw a small stick into the oven, as will be explained in Yoreh Deah, siman 112.
Nevertheless, one who is traveling — if there is no Jewish-baked bread available within more than four mil from where he is standing, and he wishes to eat — it is permitted for him to eat bread from a non-Jewish baker, even during the Ten Days of Repentance, just as it is permitted during the rest of the year, as stated in Yoreh Deah there.
And every person should examine and scrutinize his deeds, and repent from them during the Ten Days of Repentance.
A doubtful transgression requires more repentance than a definite transgression.
For regarding a definite transgression, a person regrets it with all his heart, but regarding a doubtful transgression, he reassures himself, saying, "Perhaps I did not transgress," and does not regret it with complete remorse, and thus the punishment of the transgression remains upon him.
Therefore, a provisional guilt-offering, which is brought for a doubtful transgression, needed to be more costly than a sin-offering, which is brought for a definite transgression.