ב"ה, ד' אדר, תשל"א
ברוקלין
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס כו' מו"ה שלמה יוסף שי'
שלום וברכה!
ג' המברקים
ודאי נתקבלו בעתם. ויצאתי הפעם מגדרי – לציין נקודות התורפה ע"פ הלכה (ברורה – לדעתי) בנדון לכת"ר וחבריו שי' רבנים מובהקים וכו' בהוראה –
כי מילתא דתמי' וכו' ראיתי במכ' הררא"ח שי' גליצנשטיין ואולי הי' הניסוח שלא בדיוק.
ולהשלמת הענין הנני להוסיף בזה – שבכלל בנדו"ז (אפילו באם לא היו הענינים שציינתי במברקי הא' והב', אף לא אחד מהם)
אין כאן הענין דבדיעבד –
מכמה צדדים
, ואין כת"ר זקוק לציון מדילי – שהרי ביארם
בעצמו
באר היטב באנציקלופדיא תלמודית מע' דיעבד [אפשר לתקנו, עושין הדבר בסיטוניות (וע"פ ביצה (טז, ב): י"ל דגרוע מלכתחילה, כ"א פושע הוא),
כו"כ
דיעבד כאחת, העומדים
בראש
לא היו זקוקים להתראה (כ"א בטחו – ובטוחים גם עתה – שיסתיים כמו בענין שליט, ר"ל]
וש"נ
בפרטיות.
בכבוד ובברכה.
B"H, 4th of Adar, 5731.
Brooklyn.
Haraha"g Haraha"ch iy"a nu"n oseik b'tzt"z tznm"s etc. Shlomo Yosef
Shalom u'Vrachah!
The three telegrams were certainly received in their time. This time I went beyond my usual practice—to point out the weak points according to halachah (which is clear to me) regarding the matter of tzt"z and his colleagues, distinguished rabbis, etc., in their rulings—because it is a matter that is astonishing, etc. I saw in the letter of Haraha"ch Glitzenstein, and perhaps the wording was not exact.
To complete the matter, I am adding here—that in general regarding this issue (even if there were none of the matters I pointed out in my first and second telegrams, not even one of them), there is no issue here of post-facto validity—from several perspectives; and tzt"z does not need my clarification—for he himself explained it very well in the Encyclopedia Talmudit under the entry "Bediavad" [it can be corrected, it is done wholesale (and according to Beitzah 16b: sometimes worse than lechatchilah, as if he is negligent), sometimes as bediavad all at once; those at the head did not need warning (as they trusted—and are still confident—that it will end as in the case of Shalit, etc.)], and this should suffice for now specifically.
With honor and blessing.
Summary
The Rebbe clarifies that in this case there is no question of post-facto validity according to halachah, referencing detailed explanations already provided by those involved. He stresses confidence in proper rabbinic process and encourages clarity on halachic matters.