ב"ה, י"א אד"ש, ה'תשכ"ה
ברוקלין.
שלום וברכה!
...ובעמדנו ימים אחדים לפני ימי הפורים הבע"ל ובפרט ע"פ דברי חכמם במשנתם: מגילה נקראת (גם לשון הווה) בי"א כו' בט"ו.
יה"ר שיקרא וימשיך כל אחד ואחת, בתוככי כלל ישראל, המגלה ועניני', כל עניני פורים, וכדיוק השם פורים, לשון רבים, אף כי נקרא "פורים ע"ש הפור" וביאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ שזהו ב' בחי' פור - פור דהמן (דלעו"ז) ופור הוא הגורל דקדושה, נעים גורלנו שלמעלה מטעם ודעת, ע"ד טוב מאד זה יצה"ר כשנהפך לטוב.
ובדרך אפשר אולי מקום להוסיף דיוק בזה, שנקרא שם דוקא בלשון המן, פורים ולא גורלות,
ע"פ המבואר בדא"ח בכ"מ שעבודת נפה"א בנפש הבהמית ובגוף פועלת הוספת כח גם בעבודת נפה"א, וע"ד מעלת לאתבא צדיקיא בתיובתא.
היינו שעיקר העילוי דלעתיד לבוא הוא שהצדיק יהי' במעלת בע"ת (ולא זה שהבע"ת יהי' במעלת צדיק),
ומוכרח זה גם ע"פ הידוע שהנשמה קודם ירידתה היתה במעלת צדיק, אשר עם המלך במלאכתו ישבו שם וכדחז"ל על הכתוב שנמלך בנשמותיהן של צדיקים, והירידה היא צורך עלי' (גם בעודן בעוה"ז מלובשות בגוף הגשמי) - בכדי לאהפכא חשוכא לנהורא - העילוי דתשובה...
כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 373.
בד"ה... 16: אוה"ת פנחס ע' א'סג.
י"א: ענינו בקדושה ראה לקו"ת מסעי (צח, ג).
ימים אחדים: בזמן שהן עוברין בשמחה נקראין אחדים (לק"ט שמות ב, כג). ולהעיר מלקו"ת שה"ש (ה, ד): יום אחד... יום וגילוי בחי' אחד.
חכמים במשנתם: ריש מס' מגלה. וראה לקו"ת בחוקותי (מח, ד).
לשון הווה: ראה טושו"ע או"ח סו"ס תרפ"ח. לקו"ת שמע"צ (פו, א).
בי"א כו' בט"ו: י"א כמנין אותיות ו"ה שבשם, ט"ו כמנין י"ה שבשם שהפריד ביניהם עמלק (של"ה פ' תצוה - שכט, א). שמבני בניו הי' המן (תרגום שני למג"א. מס' סופרים פי"ג). וראה סד"ה מגלה נקראת תרכ"ט. לקו"ת ברכה (צז, ב).
יקרא וימשיך: ראה תניא ספל"ז. לקו"ת ויקרא (ה, ב).
יקרא וימשיך... ואחת: דאף הן היו באותו הנס (מגילה ד, א). ולהעיר שאסתר דוקא בקשה (ופעלה): 1) כתבוני 2) לדורות (מגילה ז, א. משא"כ בקבלת ימי הפורים דכתבו מרדכי ואסתר כבירושלמי שם. ועיין בבלי שם: שלחה אסתר קבעוני לדורות ובפירש"י.
ואכ"מ). ולהעיר מלקו"ת ס"פ ברכה.
וביאר... הצ"צ: בד"ה אך בגורל (בביכל במדבר 16)15 - נכלל (ובתוס' ביאור) בד"ה אך בגורל תרכ"ו. וראה לקו"ת ויקרא (ב, ד): משכני גו' נרוצה גו'.
נעים גורלנו: ראה אגה"ק ס"ז (וגו' הראשון אשר שם - מכוון לסיום הכתוב: אתה תומיך גורלי). לקו"ת בשלח (א, ב): נועם הוא כו'.
וכדחז"ל על הכתוב: רות רבה רפ"ב. וראה לקו"ת ר"פ תצא.
והירידה... לנהורא: עיין לקו"ת במדבר ב, א ואילך. ושם רד"ה מה טובו: יש ע"ז כמה תירוצים אך התירוץ האמתי הוא כו'.