ב"ה, י"ט אייר, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
... במ"ש אודות היחס אל בנו... שי', בודאי לאט לאט משתפרים היחסים והעיקר שישתפרו בעתיד, ומובן שכשאדם דר במקום שנמצאים בו אנשים מעט בערך, תכונות נפש האדם שלא תמיד הן על צד השלימות פוגעים יותר מאשר כשדרים בעיר גדולה ביותר והיחסים שבין אדם לחבירו אינם קרובים כלל ועאכו"כ שאינם הדוקים שלכן אין משימים לב לזה כ"כ. ועוד זאת, ובטח יסלח לי על הערה זו, בכלל בטבע בנו להיות לעצמו (פאר זיך) אפילו כשנמצא בין אנשים... ותכונה זו - שהיא מובלטת עוד יותר כשנמצא בסביבה שכולם מעורבים זה בזה (אויסגעמישט) הרי השני מפרש את הריחוק שהוא כענין קרירות וכמים הפנים לפנים.
בברכה.
B"H, 19 Iyar, 5717.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
... Regarding what you wrote about the relationship with your son... surely, little by little, the relationship is improving and most importantly it will improve in the future. It is understood that when a person lives in a place where there are relatively few people, human character traits—which are not always perfect—affect others more than when living in a very large city where relationships between people are not close at all and certainly not tight, so people do not pay much attention to these things. Furthermore—and please forgive me for this comment—in general, your son has a nature to be to himself (for himself), even when among others... and this trait—which stands out even more when he is in an environment where everyone is mixed together (intermingled)—the other person interprets this distance as a kind of coldness: 'As water reflects a face to a face.' With blessings.
Summary
The Rebbe teaches that in small communities, personal traits are more exposed and can impact relationships. Patience and understanding of individual nature help foster better connections over time.