ב"ה, נר שמיני דחנוכה, ה'תשי"ז
ברוקלין, נ. י.
לכבוד מר אליעזר שי' שטיינמאן
שלום וברכה!
בנועם קבלתי ב' הכרכים של ספרו "משנת חב"ד", שכנראה נתאחרו דרך הילוכם.
ות"ח על שימת לבבו, ובפרט בשלחו "בכור הטופסים". ובהגיעם לידי התחלתי לעיין בם מיד, כמובן.
בידעו השקפתי ממכתבי הקודמים, לא יפלא בעיניו ששמחתי במיוחד לראות בספרו כמה מונחי החסידות מבוארים עפ"י סדר הא"ב וגם מראה מקומות בחלק מסוים, שזה יתן האפשריות לקורא וללומד בספרו לעיין במקורות עצמם ולהעמיק בהם. והרי זו היא אחת משאיפות כל מחבר וסיפוקו הרוחני כאשר מצליח לעורר רצונו ותשוקתו של הקורא להתענין ולהתעמק יותר בנושא הספר.
כיון שהכל בהשגחה פרטית, יש לציין שספרו נתקבל לימי החנוכה שענינם מוסיף והולך, ונתקיים בכ' ענין זה, שזוכה להפיץ אור תורת חב"ד בין חוגים רחבים בחוץ, עפ"י המאמר הידוע דיפוצו מעינותיך (אפילו בין אלה שעדין) חוצה.
מקוני שלא יקפיד אם אעיר ג"כ על עוד מה שגרם לי עונג ושמחה מיוחדת בקשר עם הופעת ספרו הנ"ל, והוא, שקבלתי תיכף תגובות שונות מחוגים שונים ובהם כאלו שטענו היתכן? שהרי תורת חסידות חב"ד היא פנימיות התורה ובלשון משל הידוע מכ"ק רבינו הזקן שהוא בדומה לאבן טובה בכתר המלך (הוא מלכו של עולם) אשר בה תלוי' לא רק חשיבות הכתר אלא גם חוזק עצם ענין המלוכה. ופשוט אשר כל העוסק בלימוד תורה זו אפילו לעצמו, ועל אחת כמה וכמה אם גם בהסברה לאחרים ובהפצתה בין חוגים רחבים, שצריך להתאים את חייו לעניני תורה זו ולדרישותי', ובאם אין התאמה זו איך יתקיים בזה מאמר חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה?
וענין העונג והשמחה הנ"ל הוא, שהרי דברים ק"ו: ומה אם אלה המגיבים שאין להם ידיעה מספיקה, ואין צריך לומר הבנה עמוקה, בתורת חסידות חב"ד, בכל זה עמדו על הנקודה הנ"ל, עד כדי שלילת מנוחתם, הרי בודאי שכן הוא אצל כ' - שהקדיש מזמנו ושימת לבבו ונפשו, ובטוחני אשר מפנימיות נפשו, ללימוד והתעמקות בתורת חסידות חב"ד.
ואף כי בטוח אני שמעת שהתחיל עבודתו בעריכת ספריו אלו ועד עתה באו שנויים ניכרים לא רק בעולם המחשבה של כבודו אלא גם בעולם הדיבור והמעשה שלו, תקותי שילך מדרגה לדרגה בהוספה בזה, וכנ"ל - הולך ומוסיף הולך ואור, עדי אשר במשך הזמן יהי' הסופר והספר אחדות שלמה, באופן אשר הספר יעיד על מחברו והמחבר יעיד על ספרו.
ואיחולי לכ', אשר, כמו בכל ענין טוב ובפרט בעניני תורה ומצוה שאין סופיים הם, הנה סיומו שני כרכים אלו לא רק שלא יהי' סיום ח"ו למשנת חב"ד בחייו הוא, אלא אדרבה מכאן ולהבא כל יומא עביד עבידתי' לשמש המשך חי לענינים שכתב בספריו אלו. ויהי רצון מבורא עולם ומנהיגו בהשגחה פרטית על כל אחד ואחד שלא יהיו כל העלמות והסתרים בהתגשמות כל הנ"ל בפועל.
המצפה לבשורות טובות וחותם בכבוד ובברכה והוקרה
B"H, Eighth Night of Chanukah, 5717.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
It was with pleasure that I received the two volumes of your book "Mishnat Chabad," which apparently were delayed in transit. Thank you for your attention, especially for sending a "first edition." Upon their arrival I immediately began to review them, as is obvious.
Knowing my perspective from previous letters, it will not surprise you that I was especially pleased to see in your book several Chassidic concepts explained according to the order of the alef-bet and also references in certain sections. This gives readers and learners of your book the opportunity to look up the sources themselves and delve deeper. This is one of every author's aspirations and spiritual satisfaction—to succeed in awakening the reader's desire to become more interested and involved in the subject of the book.
Since everything is by Divine Providence, it is worth noting that your book arrived during Chanukah—a time characterized by increasing light—and this aspect was fulfilled in you: meriting to spread the light of Chabad teachings among broad circles outside, according to the well-known saying "Yafutzu Mayonosecha" (May your wellsprings spread forth), even among those who are still outside.
I hope you will not mind if I also comment on another point that brought me special pleasure regarding your book's publication: I immediately received various responses from different circles—including some who questioned whether it is appropriate, since Chabad Chassidus is the inner dimension of Torah. To use a well-known analogy from our Rebbe, the Alter Rebbe: it is like a precious stone in the king's crown (the King being the King of the world), upon which not only the crown's value depends but also its very strength as a symbol of kingship.
It is obvious that anyone who studies this Torah—even privately—and all the more so if he explains it to others and spreads it among wider circles, must align his life with its principles and demands. If there is no such alignment, how can one fulfill our Sages' teaching: "Great is study for it leads to action"?
The aforementioned pleasure comes from a kal vachomer (a fortiori argument): If even those respondents who lack sufficient knowledge—let alone deep understanding—of Chabad Chassidus still grasped this point so strongly that it disturbed their peace of mind, then certainly you—who have dedicated your time, attention, soul (and surely from your innermost being) to studying and delving into Chabad Chassidus—are aware of this necessity.
Although I am sure that since you began working on these books until now there have been significant changes not only in your world of thought but also in your speech and actions, my hope is that you will continue ascending from level to level in this matter. As mentioned above: ever-increasing light—until over time author and book become a complete unity; so much so that each testifies about the other.
My wishes for you are that—as with every good matter and especially Torah and mitzvah matters which are never-ending—the completion of these two volumes should not mark an end (G‑d forbid) to Mishnat Chabad in your life. On the contrary: from now on may each day serve as a living continuation for what you wrote in these books.
May it be G‑d's will—the Creator and Guide who oversees each individual with Divine Providence—that there be no obstacles or concealments regarding all of the above coming into actual fulfillment.
Summary
The Rebbe highlights how spreading authentic Torah teachings inspires both author and reader toward personal growth. He encourages aligning one's life with inner Torah values and continuing efforts to illuminate others through learning and teaching.